עריק או משתמט: מתי כדאי לך להסדיר את עניינך?

רבים אשר מסיבות שונות נמצאים במעמד של משתמט או עריק משירות צבאי (בארץ או בחוץ לארץ) חווים תחושה לא נעימה של אי וודאות, חשש מלהיתפס ולהיכלא וחשש מהעתיד לבוא. לחשש זה בסיס מוצדק מעצם העובדה כי בהיותם במצב זה הם למעשה נחשבים עבריינים נמלטים ועשויים להיתפס ולהיעצר בכל מפגש, ואפילו אקראי, עם נציגי החוק – משטרת הגבולות, שוטר תנועה וכיו"ב, וכן נמצאים תחת חשש מהגעת לוכדי עריקים של המשטרה הצבאית לביתם או למקום עבודתם על- מנת לעצרם.

מתי עדיף להסגיר את עצמך? 

מעמד כמשתמט או עריק אינו נפתר מאליו ולמעשה הולך ומחמיר עם השנים. במאמר זה אסקור בקצרה את הסיבות מדוע כדאי להסדיר את העניין, ברוב הארי של המקרים ע"י הסגרה עצמית, בהקדם המרבי - במועד אשר בשליטה שלך, לאחר הכנה, ולאחר התייעצות וליווי של עורך דין המתמחה בתחום המשפט הצבאי:

ראשית, פעמים רבות ניתן פשוט להסדיר את המצב בהליך מנהלי מול רשויות הצבא או הליך בדין משמעתי פשוט. במצב זה, ברור שאין טעם להמשיך בהשתמטות או העריקות ויש לנקוט באותם הליכים לאלתר בטרם ישתנה המצב לחומרה. מצבים אלו נכונים בעיקר לבני מהגרים הנמצאים בסטטוס של משתמטים, עריקים הנמצאים במצב של אי כשירות רפואית או נפשית לשירות, משתמטות או עריקות שנישאו או נמצאות בהריון, עריקי מילואים לתקופה הקצרה משנה, עריקים בשירות חובה הנמצאים בעריקות שמשכה קצר (לפי מדיניות הפרקליטות הצבאית עד 30 ימים ובהיעדרות ראשונה מן השירות אף עד 75 ימים) וכיו"ב.

חומרת העונש - ביחס ישיר לתקופת ההיעדרות 

שנית, חומרת העונש הנגזר בגין עבירות העריקות וההשתמטות הינו ביחס ישיר לתקופת ההיעדרות. לכן, כדאי לקצר את התקופה הלא נעימה ממילא של ההיעדרות, על-מנת להשיג הקלה בעונש ולחזור בהקדם האפשרי לשגרת מהלך החיים. בנוסף, העובדה כי עריק או משתמט הסגיר עצמו, עומדת לו לזכות בעת קביעת העונש. מי שמצפה כי יזכה בתקופת הכליאה לטיפול על-ידי גורמים מטפלים כגון קצין בריאות נפש (קב"ן)/ פסיכיאטר או גחל"ת, אשר יביא להקלה בתנאי שירותו או לשחרורו משירות צבאי, יכול להגיע למצב זה בדרך כלל גם לאחר תקופת עריקות קצרה יחסית, או לחילופין לא להיות מטופל ע"י גחל"ת כלל גם אם ימשיך לתקופת עריקות או השתמטות ממושכת.למשל, כאשר העריק לא שירת תקופה של ממש טרם החל בעריקותו, כאשר האמור בהשתמטות, או כאשר מדובר בעריקות ראשונה.

מחילות חגים

שלישית, ישנם מועדים בהם ניתנות עפ"י פקודות הצבא מחילות חגים, שמהותן קיצור עונש מאסר שנקבע בדין משמעתי או על-ידי בית דין צבאי בתקופה של עד שמונה ימים. מועדים אלו הם פסח ויום העצמאות, ראש השנה ויום הכיפורים (מועדים אלו נוגעים לחבושים או אסורים בני הדת היהודית. לבני העדה הנוצרית והמוסלמית ולבני העדה הדרוזית, ניתנות מחילות בחגים על-פי דתם החלים בסמוך למועדים אלו, כאשר יום העצמאות נוגע לכולם ללא הבדל דת או לאום). התביעה הצבאית ובית הדין נוהגים להתחשב במועדים אלו בקביעת הדיונים וקציבת העונש על-מנת שנאשמים יוכלו ליהנות מהמחילות. ניתן לתכנן מועד הסגרה בהתאם למועדים אלו.

לסיכום הדברים העולים במאמר זה, משתמע כי המועד בו מומלץ להסדיר את עניינך אם את/ה משתמט/ת או עריק/ה הוא בהקדם האפשרי במועד מתוכנן ולאחר הכנה. הסדרה זו מומלץ מאוד לעשות באמצעות עורך דין המומחה בתחום המשפט הצבאי ובקיא בחוקי ונהלי הצבא. אותו עורך דין יוכל לייצג אותך בהליך המשפטי אם יידרש ולדאוג לזכויותיך כדוגמת בחינת התאמתך לשירות הצבאי.