היעדרות מן השירות שלא ברשות הינה העבירה השכיחה ביותר עליה נשפטים בבתי הדין הצבאיים.

 

זוהי עבירה הנתפשת כחמורה, דבר הבא לידי ביטוי בכך שהנאשם בה מוחזק במעצר מרגע מעצרו/הסגרתו, עובר לתקופת ניהול הדיון בבית הדין ועד לסיום ריצוי עונשו (עקב המסוכנות הצבאית והחשש לפגיעה במשמעת הצבא, אשר חוק השיפוט הצבאי והפסיקה מייחסים לעבירה זו), לרישום הפלילי שגוררת הרשעה בדין ועונשים כבדים הכוללים מאסר ופגיעה בדרגה הנפסקים בד"כ בגינה.

 

למרות האמור, ולמרות היות העבירה עבירת כוונה, כלומר החוק מייחס לעובר אותה כוונה לעבור אותה כפי שנעברה, רוב העומדים לדין הינם חיילים נורמטיביים שנסחפו למצב של עבירה.

 

תחילתה של ההיעדרות הוא, פעמים רבות, צורך נקודתי שלא זכה להתחשבות מצד המפקד כגון בעיה רפואית או אישית, משבר אישי, פחד מהמציאות ביחידה ובמקרה של חיל מילואים – כשל בדיווח של איש המילואים על שינוי כתובת, שהייה בחו"ל או אילוץ. מרגע שהוכרזו כנפקדים משירות חוששים החיילים מעונש ונמנעים מלשוב תוך הדחקת המשמעות וההשלכה של מעשיהם.

 

עקב מצב החרדה וחוסר הידע נקלעים החיילים לחוסר אונים שפעמים רבות אינו זוכה למענה מהמערכת הצבאית: הצבא קבע נוהל לפיו יבקרו מפקדים בבית החייל הנפקד עם רכב בכדי לשכנעו ולהביאו לכך שישוב ליחידה.

 

עוד נקבע כי יחול מדרג עולה של רמת המפקדים המחפשים וכי אלו ימסרו לחייל ומשפחתו מכתב הסבר על הנפקדות והשלכותיה. אולם בפועל, נשלחים מחפשים שהם חיילים זוטרים, אשר יוצאים ידי חובתם במסירת המכתב ואין הם מצוידים ברכב בכדי להשיב את החייל. פעמים רבות מסתיים הביקור בכך שהחייל המחפש לא מוצא איש בבית ודי לצה"ל בכך, דבר שבהעדר בקרה אמיתית יוצר מצב בו "מחפשים", נמנעים מלהגיע ומדווחים כי לא היה איש בבית.

 

חמור מכך, ישנם פעמים בו מפקדים מאיימים על הנפקד, ממליצים לו לא לחזור ולהסגיר עצמו לידי המשטרה הצבאית כאשר ימלאו ימי העריקות תוך הבעת דעה כי אז עונשו יהיה קל יותר, או מאשרים לו שהייה בבית בעת שהיחידה ממשיכה לדווח על היותו נפקד וכיוצ"ב התנהלות התורמת להמשך והחמרת העבירה.

 

כאשר החייל נתפס או מסגיר עצמו הוא כאמור נעצר למשך כל תקופת ההליך המשפטי ובהעדר גוף צבאי או אחר החוקר עבירות מסוג זה עומד כנגד החייל דו"ח העריקות כהוכחה לאשמתו. לחייל הנאשם אין יכולת לאסוף ראיות להוכחת חפותו או לפחות להצגת נסיבות העבירה ונסיבותיו האישיות כטיעונים לעונש.

 

במאמר קצר זה אסקור מספר כללים להתנהלות במקרה שנקלעת למצב זה:

 

א. הימנע מנפקדות ועריקות – בריחה אינה פותרת דבר. אם יש בעיה פנה למפקדיך ולמשרד תנאי השירות בבקשה לעזרה. אם נהגו כלפיך באופן לא הוגן דבר עם מפקדיך ואם נהגו כלפיך שלא כדין או פגעו בזכויותיך התלונן עליהם. בריחה מונעת את נוכחותך לטפל בבעיות ושומטת את הבסיס מכל תלונה. ולא, זה לא מוביל לשינוי שיבוץ! גם לאחר תקופת עריקות ממושכת ומאסר תחזור ליחידה (למעט במקרה חריג של המלצת גחל"ת אשר ניתנת כאשר יש סיבה אשר אם קיימת, יאשרו אותה גם כגורמי הת"ש ביחידה).

 

ב. אם הינך נפקד או עריק התייעץ עם עו"ד הבקיא בתחום, ניתן ונכון להתמודד עם הבעיה כשהיא בראשיתה. במצב זה ניתן לעמוד לדין משמעתי ביחידה ולהימנע מענישה חמורה והרישום הפלילי. במקרים מסוימים ניתן להימנע משיפוט בבית דין ולהישפט בפני קש"ב גם כאשר הנך במעמד עריק – בעיקר כאשר תקופת ההיעדרות קצרה. הפיתרון יהיה כרוך תמיד בחזרת החייל ליחידה כתנאי של הצבא לבחינת המקרה.

 

ג. אסוף וארגון ראיות ועדויות לעניין נסיבות ההיעדרות מהשירות – בצה"ל אין גוף החוקר את עבירת ההיעדרות משירות והתביעה מתנהלת כאשר טופסי הדיווח של המפקד/חייל מחפש ודו"ח סיכום של היחידה מאושר ע"י תא עריקים מהווה ראיה לאשמה. במהלך המשפט קיים קושי לאסוף ראיות עקב היות הנאשם עצור עד תום ההליכים. מאחר והאמור בהליך משפטי, קיימת דרישה של התביעה ובית הדין להוכיח בראיות כל טענה. לפיכך, חשוב להשיג ראיות כגון אישורי מחלה, סיכומי ראיונות ואישורים ממפקדים, אמרה מוקלטת של מפקד (רק כזו המופנה לאדם שהקליט – יש להימנע מעבירה פלילית של האזנת סתר) או מסרון רלוונטי ממנו וכיוצ"ב.

 

ד. איסוף וארגון ראיות ועדויות לעניין נסיבות אישיות – כאלו שבמהלך ניהול המשפט, מתוך מתקן הכליאה, יהיה קשה יותר להשיג: מסמכים המעידים על מצב סוציו-אקונומי(כלכלי), מצב רפואי (מחלה, מצב נפשי, טיפולי פוריות, הריון וכיוצ"ב), תלות של קרוב משפחה וכיוצ"ב.

 

ה. הסגר עצמך מוקדם ככול האפשר – למשך ההיעדרות משקל מכריע על חומרת העונש. כמו כן ניתן משקל משמעותי לעובדה כי החייל הסגיר עצמו לעומת מקרה בו הוא נעצר.

 

זכור, כאשר הנך נעדר מן השירות, הנך נמצא בבעיה ההולכת ומחריפה. היא אינה יכולה להיפתר אלא ע"י הליך משפטי שתחילתו כאמור הסגרה לידי המשטרה הצבאית.

 

יש הליכים רבים, אשר אין יכולת למאמר קצר להכיל וכמובן הליכים אשר עשויים להתאים בנסיבות ייחודיות. לפיכך, מומלץ מאוד להיוועץ בעו"ד הבקיא בתחום לצורך סיוע בהליך ההסגרה וההליך המשפטי.