הכרה באירוע מוחי כפגיעה בעבודה

לקוח משרדנו לקה באירוע מוחי במהלך יום העבודה. המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו, סירב להכיר בקשר שבין האירוע המוחי לעבודה, וסרב לקבוע כי האירוע המוחי הינו תאונת עבודה.

בעקבות דחיית המוסד לביטוח לאומי, הגיש משרדנו תביעה לבית הדין לעבודה. בית הדין קבע בפסק הדין כי האירוע מוחי נגרם בעקבות אירוע בעבודה וכי מדובר בתאונת עבודה.

מדובר בעובד עצמאי שניהל במהלך העבודה ויכוח טלפוני בענייני עבודה. במהלך השיחה, כעס מאד, השיחה הפכה קולנית והוא התרגז והתרגש מאד. בהמשך היום, לאחר מספר שעות הרגיש העובד לא טוב, פנה לקופת חולים, פונה לבית חולים שם אובחן כי לקה באירוע מוחי.

במקרה אחר, לפני כשנתיים, הגשנו תביעה דומה לבית הדין לעבודה וזכינו בפסק דין שקבע כי אירוע מוחי שאירע לעובד כוחות הביטחון הינו תאונת עבודה, בעקבות אירוע שהתרחש בעבודה.

בשני המקרים דחה בשלב הראשון המוסד לביטוח הלאומי את התביעה וקבע כי אין קשר בין האירוע המוחי לבין העבודה וכי לא מדובר בתאונת עבודה.

בשני המקרים התביעה שהגיש משרדנו לבית הדין לעבודה הפכה את הקערה על פיה, והצלחנו להשיג ללקוחותינו הכרה של נפגע עבודה על כל המשתמע מכך: תנאים של נפגעי עבודה - נכות מעבודה, גמלה חודשית של נפגע עבודה לרבות תשלום רטרואקטיבי מיום הפגיעה.

מתי יוכר אירוע מוחי כתאונת עבודה?

כאשר מגישים תביעה לביטוח הלאומי להכרה באירוע מוחי כתאונת עבודה (וגם כאשר מדובר באירוע לבבי) על העובד להוכיח כי אירע לו אירוע חריג בעבודתו.

המוסד לביטוח לאומי מכיר באירוע מוחי כתאונת עבודה אך רק כאשר האירוע המוחי הינו תוצאה של אירוע חריג. המוסד אינו מוכן להכיר באירוע המוחי כתאונת עבודה גם אם יוכח כי מדובר בעבודה הכרוכה במתחים ועומסי עבודה קשים אך מתמשכים.

יחד עם זאת גם אצל עובד שמצוי במצב של מתח ועומס מתמשך אפשרי לזהות שבתוך המצב המתמשך התרחש אירוע חריג.

מהו אירוע חריג?

ראשית יש להוכיח מאורע הקשור לעבודה שניתן לאיתור בזמן ובמקום כך שניתן יהיה לקבוע שביום זה וזה בשעה כזאת וכזאת אירע הדבר הזה והזה. האירוע אינו רגיל והינו שונה במהותו או עוצמתו מאירועי העבודה הרגילים אצל אותו אדם.

שנית, על התובע להוכיח כי אותו אירוע שהיה חריג לגביו התבטא בדחק נפשי בלתי רגיל או במאמץ גופני יוצא דופן. למשל העובד התרגז או התרגש באופן מיוחד ושונה מהרגיל, או שעשה מאמץ פיזי קשה במיוחד וחורג מהרגיל בעבודתו.

לשם הוכחת אירוע חריג יועיל ביותר אם תהיה תמיכה של עד אשר נכח והתרשם מהאירוע החריג ומהתגובה של העובד, ויוכל לתארו אף הוא.

בנוסף נדרשת סמיכות זמנים בין האירוע המוחי לבין האירוע החריג - יש להוכיח את קרות אירוע חריג בחיי עבודתו של התובע בסמוך לפני קרות האירוע המוחי.

אם התרשם בית הדין מעדות התובע וככל הניתן מעדיו, וקבע כי אכן אירע לתובע אירוע חריג בעבודתו, ימנה מומחה רפואי. גם סמיכות הזמנים בין האירוע החריג לבין קרות האירוע המוחי מסייעת, ולו במקרה של ספק, את הצורך בקבלת חוות דעת יועץ רפואי.

תפקידו של המומחה הרפואי מטעם בית הדין לבדוק את המסמכים הרפואיים ולקבוע האם לדעתו, מבחינה רפואית, היה האירוע החריג הגורם לאירוע המוחי, או שהאירוע המוחי התרחש בעקבות גורמים אחרים שאינם קשורים בעבודה (למשל רקע רפואי קודם) ושלהם הייתה השפעה גדולה יותר מאשר לאירועי העבודה.

בכל מקרה, הוכחת אירוע חריג בפני המוסד לביטוח לאומי ובפני בית הדין לעבודה אינה מלאכה פשוטה...