הוכחת נזק בתביעת רשלנות רפואית

רשלנות רפואית מהי?

לא כל טיפול או ניתוח שלא הצליח – הינו רשלנות רפואית. הכלל הבסיסי בתביעות רשלנות רפואית הינו כי לא די בכך שנגרם נזק עקב טיפול רפואי, אלא צריך להוכיח שהנזק נגרם עקב רשלנות, כלומר סטייה מסטנדרט זהירות סביר.

המושג "רשלנות רפואית" מתאר מגוון רחב של עילות וטענות, שבהתבסס עליהן ניתן לחייב מטפל רפואי בפיצוי כספי עבור הנזק שנגרם בעקבות טיפול רפואי. רשלנות רפואית יכולה להתרחש בכל שלב של מערכת היחסים בין המטופל והמטפל, למשל: בשלב אבחון המחלה, בטיפול הרפואי עצמו, בטיפול הסיעודי שניתן במהלך הטיפול הרפואי, בדברי ההסבר והיעוץ שקיבל המטופל וכד'.

כדי שתוכח רשלנות רפואית – צריך התובע להוכיח כי הרשלנות היא שגרמה לנזק.

לדוגמא - רשלנות בשלב אבחון המחלה – "איחור באבחון" בשל אי ביצוע הבדיקות המתאימות במועד הפניה של המטופל לרופא, וכתוצאה אובחן הגידול הסרטני באיחור ניכר.

במסגרת בחינת הרשלנות הרפואית במקרה הנ"ל, נבדקת השאלה האם ניתן היה לרפא את החולה ולמנוע את נזקו , אם היו מתבצעות הבדיקות המתאימות במועד שבו פנה החולה לרופא. לעיתים יתכנו מקרים מצערים ואפילו טרגיים, שבהם עולה כי בשל מצב התקדמות המחלה, לא ניתן היה לרפא את החולה גם אם היו מאבחנים את הגידול במועד הרלוונטי. במקרה כזה, לא מתקיימת מבחינה משפטית עוולת הרשלנות הרפואית שכן לא האיחור הרשלני באבחון הוא שגרם לתוצאה.

כאשר דנים בתי המשפט בתביעת רשלנות רפואית ובוחנים את הטיפול שקיבל המטופל מהרופא/המטפל – משתמשים ב"מבחן הרופא הסביר": בין היתר, בוחנים האם החלטות הרופא התבססו על שיקולים סבירים, האם בוצעו הבדיקות הנדרשות, האם בוצע מעקב כנדרש, האם פעל הרופא בהתאם לידע העדכני הנתמך בספרות מקצועית ובנסיון קודם; האם פעולות הרופא המסוים נעשו ברמה המקובלת בעולם הרפואה באותה תקופה, והאם הרופא נקט בכל אמצעי הזהירות כפי שהיה נוקט רופא סביר.

לצורך הגשת תביעת רשלנות רפואית וכדי לשכנע את בית המשפט בקיומה של רשלנות רפואית, יש צורך בחוות דעת של מומחה רפואי מתאים, שיסביר מדוע במקרה המסוים פעולותיו או מחדליו של המטפל הרפואי לא תאמו את המצופה. למשל, תביעת רשלנות רפואית הטוענת כי רופא, מיילדת או בית חולים התרשלו במהלך לידה, חייבת להסתמך על חוות דעת מתאימה של מומחה למיילדות.