חובת שירות ביטחון, "נפקדות", "עריקות", "השתמטות" ועבירות אחרות
עו"ד אירנה פיין
חובת שירות ביטחון מעוגנת בחוק
כידוע, החוק בישראל מחייב את אזרחי המדינה ואת תושביה לבצע שירות בכוחות הביטחון.
חובת השירות הסדיר מעוגנת בחוק שירות בטחון משנת 1986. חובת שירות המילואים מעוגנת בחוק שירות מילואים משנת 2008.
לפי חוק שירות ביטחון, רשויות הצבא רשאיות לקרוא לשירות סדיר כל אזרח ישראלי או תושב קבוע מגיל 18 עד גיל 29 (לגבי גברים) או עד גיל 26 (לגבי נשים), אלא אם כן הם פטורים מהשירות לפי חוק זה. לגבי מגבלות הקריאה לשירות, קרא בהמשך.
כמו כן, מטיל החוק חובת התייצבות לבדיקות רפואיות לשם בחינת התאמתו של האדם לשירות.
עבירות פליליות שונות הקשורות לחובת שירות ביטחון
עבירות הכרוכות באי-מילוי החובות שנקבעו על-ידי רשויות הצבא, מעוגנות בחוק שירות ביטחון, תשמ"ו-1986, בחוק שירות מילואים, תשס"ח-2008 ובחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955.
אי-הופעה לבדיקות מיון צבאיות ללא אישור מגבשת עבירה פלילית שהעונש המקסימלי בגינה עלול להגיע עד שנתיים מאסר. אי-הופעה לבדיקות מיון צבאיות ללא אישור ובמטרה להשתמט מהשירות הצבאי מגבשת עבירה פלילית שהעונש המקסימלי בגינה עלול להגיע עד חמש שנות מאסר. הרשעה בעבירות אלה כרוכה ברישום פלילי במשטרת ישראל, ומחיקתו בדרך הרגילה היא כעבור 17 שנה לאחר ריצוי העונש.
מסירת מידע כוזב לרשויות הצבא במטרה להשיג פטור משירות ביטחון, אם תוכח, אף היא מגבשת עבירה פלילית שהעונש המקסימלי בגינה עלול להגיע עד חמש שנות מאסר. גם הרשעה בעבירה זו כרוכה ברישום פלילי במשטרת ישראל, ומחיקתו בדרך הרגילה היא כעבור 17 שנה לאחר ריצוי העונש.
אדם אשר לפני מועד גיוסו מטיל מום בגופו, בעצמו או בעזרת אדם אחר, בכוונה לפגוע על ידי כך בכשרו הרפואי לשירות בטחון, גם הוא מבצע עבירה פלילית שהעונש המקסימלי בגינה עלול להגיע עד חמש שנות מאסר. הרשעה בעבירות זו כרוכה ברישום פלילי במשטרת ישראל, ומחיקתו בדרך הרגילה היא כעבור 17 שנה לאחר ריצוי העונש. הטלת מום עצמית לאחר מועד הגיוס מגבשת עבירה פלילית שהעונש המקסימלי בגינה הוא 10 שנות מאסר. גם הרשעה בעבירות זו כרוכה ברישום פלילי במשטרת ישראל, ומחיקתו בדרך הרגילה היא כעבור 17 שנה לאחר ריצוי העונש.
אדם העוזר לחברו להטיל מום בגופו עובר עבירה פלילית של חבלה חמורה שעונשה המקסימלי הוא 7 שנים. גם הרשעה בעבירות זו כרוכה ברישום פלילי במשטרת ישראל, ומחיקתו בדרך הרגילה היא כעבור 17 שנה לאחר ריצוי העונש.
אי-התייצבות לשירות צבאי במועד אשר נקבע כדין על-ידי רשויות הצבא, מתוך כוונה שלא לחזור, מהווה עבירת עריקה לפי סעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי, ודינה המקסימלי 15 שנות מאסר. גם הרשעה בעבירות זו כרוכה ברישום פלילי במשטרת ישראל, ומחיקתו בדרך הרגילה היא כעבור 17 שנה לאחר ריצוי העונש.
עבירה אחרת היא היעדר מהשירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי. דינה המקסימלי הוא 3 שנות מאסר. הרשעה בעבירות זו בבית דין צבאי כרוכה ברישום פלילי במשטרת ישראל, ומחיקתו בדרך הרגילה היא כעבור 17 שנה לאחר ריצוי העונש. זו העבירה שנשפטים בה רוב הנפקדים והעריקים, כשההבדל ביניהם הוא בהתאם למשך ההיעדרות.
אדם החייב בשירות צבאי הנמצא בחו"ל (גם אם הוא בן להורים שירדו עם כל המשפחה מהארץ) נחשב למשתמט חו"ל, ומוסדות שיפוט בישראל מוסמכים לשפוט אותו. אדם כזה, אם לא הוסדר מעמדו מול רשויות הצבא, נעצר בשדה התעופה עם הגעתו ארצה ונשפט במוסדות שיפוט צבאיים.
הרישום הפלילי
הרשעה בבית דין צבאי גוררת אחריה, ככלל, רישום פלילי, המופיע במאגרי משטרת ישראל בתום ריצוי העונש ואף לאחר תום השירות הצבאי. מחיקת הרישום הפלילי בדרך הרגילה היא כעבור 17 שנה לאחר ריצוי העונש. עם זאת, בנסיבות המתאימות ובניהול נכון של התיק ניתן להשיג את המרת סעיף האישום לסעיף שאינו נושא רישום פלילי וכן להקדים את מחיקת הרישום הפלילי אם נרשם.
פניה אל עורך דין
פניה ללא דיחוי אל עורך דין המתמחה בדיני צבא חשובה למיצוי כל האפשרויות למניעת הרשעה ורישום פלילי ולהקלה בעונש, וכמו כן למחיקת הרישום הפלילי בתקופה הקצרה ככל הניתן.
