ידועים בציבור

מאת: עו"ד אריאל דרור

כללי

המונח ידועים בציבור מתייחס לאיש ואישה שאינם נשואים זה לזה, החיים חיי אישות ומנהלים משק בית משותף. "חיי אישות" - הכוונה לחיים אינטימים כמו בין בעל ואישה, המושתתים על יחס של חיבה ואהבה מסירות ונאמנות, המעידים שבני הזוג קשרו את גורלם זה בזה. בכך נבדל קשר זה של ידועים בציבור מחיי פילגשות למשל, שבהם לגבר ידידה או מאהבת ומטרת הקשר הינה השגת פורקן מיני בחיק אישה, ואולי גם מקלט מחיי נישואין בלתי מוצלחים. מטרת הקשר אצל האישה - הפילגש, בדרך כלל, חומרית, כך שהאיש משמש לה כפטרון וגומל חסדים ותמורת זאת, היא מעניקה לו את חסדייה הגופניים.

יסוד זה של חיי אישות מתקיים אף אם אחד מבני הזוג הידועים בציבור בוגד באחר, כל עוד מדובר בבגידה אקראית שנמשכה זמן קצר בלבד ואין להשוותה עם הקשר ההדוק, העמוק והרצוף שיש ביניהם.

"ניהול משק בית משותף" - מונח זה אינו מתייחס למשק בית משותף הנובע מתוך צורך אישי, נוחות, כדאיות כספית, אלא כפועל יוצא וטבעי מחיי משפחה, כנהוג ומקובל, בין בעל ואישה הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים, בין אם האישה היא עקרת בית ובין אם היא עובדת מחוץ לבית. משק בית משותף כזה נבדל ממצב שבו גבר מעסיק עוזרת או מטפלת, גם כשקורה והוא מקיים איתה יחסי מין. אמנם האישה עושה עבודות בית, אבל זה חלק מסידור ענייני, לפיו היא מקבלת חלק מגמול עבודתה במגורים ומזונות בבית מעסיקה.

השאלה השכיחה בנוגע לידועים בציבור היא, האם מעמדם ככאלה מביא לזכאות למזונות, רכוש וירושה. ואכן לידועים בציבור זכויות וחבויות האחד כלפי השני, כמפורט בהמשך.

זכאות למזונות - החוק אינו מקנה לידועה בציבור זכות למזונות במהלך החיים המשותפים, וכן היא אינה זכאית למזונות לאחר פרידה. יחד עם זאת, ניתן להסיק כי קיים בין הידועים בציבור מעין הסכם בע"פ, לפיו הידוע בציבור חייב לזון ולפרנס את הידועה בציבור, כל זמן שהם חיים יחד כבעל ואישה. סביר להניח שכל זמן שאישה חיה עם גבר, היא לא תסכים להיות איתו ולמלא את חובותיה ותפקידיה כאישה, בלי שתהנה מהזכויות הרגילות של אישה נשואה. אך, לא כך הוא הדבר, כאשר הידועים בציבור נפרדים. אף בני זוג הנשואים כדת וכדין, יכולים בכל עת לשים קץ לחיי הנישואין ועם פקיעת הנישואין, פוקעות גם הזכויות והחובות ההדדיות שלהם. כך גם לגבי ידועים בציבור, כאשר אחד מבני הזוג רוצה להפרד מהאחר, יכול הוא לעשות זאת ואז נותר רק מה שהוסכם בין הידועים בציבור במהלך החיים המשותפים ולאחר פרידה - במסגרת הסכם (אם היה הסכם).

זכאות לרכוש - בכל הנוגע לזכויות הידועים בציבור, חלה "הלכת השיתוף בנכסים". לפי הלכה זו רואים את בני הזוג הידועים בציבור, שחיו חיים משותפים וכל אחד מהם תרם למשק הבית המשותף - כמי שהתכוונו כי הרכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים, יהיה שייך לשניהם בחלקים שווים. בסיסה המשפטי של הלכת השיתוף הוא בהסכם בע"פ אותו ניתן להסיק מנסיבות החיים המשותפים של הידועים בציבור. כלומר כוונת הצדדים נלמדת מהתנהגותם בפועל במהלך החיים המשותפים. כך למשל, אם אחד מבני הזוג קנה דירה והמשכנתא שולמה מן הקופה המשותפת וכן כל הוצאות הבית שולמו מחשבון משותף של הצדדים - התנהגות זו מלמדת על כוונת שיתוף, למרות שהדירה נרכשה בפוע רק על ידי אחד מבני הזוג.

לעיתים, עצם העובדה כי החיים המשותפים אינם מעוגנים באקט פורמלי של נישואין, יש בה כדי להצביע על ארעיות הקשר ועל העדר כוונה של שיתוף בנכסים. יש מקרים של זוגות החיים כידועים בציבור, מכיוון שהם רוצים לנסות זה את זה ולבדוק אם יוכלו להתמיד בקשר אמיץ ביניהם. לאור זאת, יתכנו מצבים שבהם עם תחילת החיים כידועים בציבור, לא תחול הלכת השיתוף בנכסים, אך עם חלוף זמן מסויים ועם התייצבות הקשר האישי בין בני הזוג, יחל השיתוף והוא ישתרע לא רק עח נכסים חדשים שירכשו, אלא גם על אותם נכסים שנרכשו בעבר, טרם התייצבותו של הקשר.
יחד עם זאת, אין לקבוע מסמרות. דהיינו, תחולתה של הלכת השיתוף בנכסים תבדק בכל מקרה ומקרה בהתאם לנסיבות החיים המשותפים הספציפיות של בני הזוג הידועים בציבור.

זכאות לירושה - חלקם של בני זוג ידועים בציבור בירושה, זהה לחלקם של בני זוג נשואים. כלומר הנשאר בחיים מקבל בירושה מעיזבון המוריש, את שהיה מקבל אילו היו נשואים כדין. על מנת שזוג יחשב כידועים בציבור לצורך הזכאות בירושה, צריכים להתקיים תנאים אלה: ניהלו חיי משפחה ומשק בית משותף, לא היו נשואים אחד לשני, בשעת מות אחד מהם לא היה בן זוגו נשוי לאחר, והעדר הוראה סותרת בצוואה (אם קיימת צוואה הקובעת יורש אחר, היא גוברת על חוק הירושה ואז הידוע בציבור שנשאר בחיים אינו יורש את בן זוגו המנוח.

המאמר אינו תחליף ליועץ משפטי מקיף לפי הנסיבות. המאמר הוא בבחינת מאמר שנכתב בנקודת זמן, וקיימת אפשרות של שינוים בחקיקה ובפסיקה.

ליצירת קשר עם כותב המאמר- עו"ד אריאל דרור- לחץ כאן