אם ננשכת על ידי כלב החוק קובע כי האחריות הינה על הבעלים של הכלב, דהיינו עצם הנשיכה מספיקה על מנת לחייב את בעל הכלב לפצות את הנפגע ואין בוחנים עניין של רשלנות או אף אם הבעלים ניסה למנוע את הנשיכה.
סעיף החוק המסדיר עניין זה הינו סעיף 41 א' לפקודת הנזיקין אשר קובע כי:
"בתובענה בשל נזק לגוף שנגרם על ידי כלב, חייב בעליו של הכלב או מי שמחזיק בכלב דרך קבע (להלן – "הבעלים") לפצות את הניזוק, ואין נפקא מינה אם היתה או לא היתה התרשלות מצדו של הבעלים".
המטרה של הסעיף הינה לגרום להקטנת המקרים שבהם עוברי אורח נתקפים על ידי כלבים, לגרום לבעלי הכלבים להיות ערניים ולמנוע מקרים של תקיפה.
אך לא כל מקרה נשיכה מזכה בפיצויים, סעיף 41ב' לפקודת הנזיקין קובע מספר הגנות שיש לבעלי הכלב:
"בתובענה לפי סימן זה לא תהא הגנה לבעלים, אלא אם כן הנזק נגרם עקב אחד מאלה -
(1) התגרות של הניזוק בכלב;
(2) תקיפת הניזוק את הבעלים, את בן זוגו, הורו או ילדו;
(3) הסגת גבול של הניזוק במקרקעין של הבעלים."
מאחר וכלב משמש לעיתים לצורך שמירה והגנה הרי שבחוק נקבעו הגנות אשר באות למנוע מצבים לא מוצדקים של חיוב בפיצוי בגין תקיפת כלב, כמו למשל במקרה של תקיפת פורץ על ידי כלב שמירה. לפיכך כאשר מוכח כי הנפגע התגרה בכלב קודם לתקיפה, יהיה בעל הכלב פטור מתשלום פיצויים וכך גם במקרה בו הוכח כי הנפגע תקף קודם את בעליו. כאמור גם במקרים של הסגת גבול של הנפגע, במקרקעין של בעלי הכלב, לא ינתן פיצוי לנפגע.
התביעה האזרחית מוגשת כנגד הבעלים של הכלב ועל כן ישנה חשיבות עליונה לאתר את הבעלים של הכלב.
מתוקף החוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג – 2002 מחויב כל בעל כלב לרשום את עצמו כבעלים במרשם.
יודגש כי עפ"י פקודת הנזיקין ניתן לתבוע גם את מי שמחזיק בכלב דרך קבע ולא רק מי שרשום כבעלים.
הפעולות שעליך לעשות לאחר הפגיעה:
יש לפנות לטיפול רפואי באופן מיידי ולהודיע לרופא המטפל כי הפציעה נגרמה מנשיכת כלב יש לוודא כי הדבר נרשם בגיליון הטיפול.
במקרים בהם הנשיכה גרמה לפצעים עמוקים, שקעים, צלקות, הגבלת תנועה ואף נזקים נפשיים כגון פחד להסתובב ברחוב יש לפנות לרופא מומחה בתחום ולבקש חוות דעת רפואית בה יקבעו אחוזי הנכות כתוצאה מהפציעה.
יש לפנות למשטרה לשם הגשת תלונה אם הצלחתם לאתר את הבעלים וגם אם לא. במידה והמשטרה תגיש כתב אישום והבעלים יורשע יוכל הנפגע להשתמש בהרשעה כראייה בתביעה האזרחית שלו לפיצויים.
כמו כן מומלץ להגיש תלונה גם למשרד הבריאות ובמקרה זה הכלב הנושך יילקח להסגר של- 10 ימים לפחות.
מלבד תביעה אזרחית עלול בעל הכלב להתמודד כנגד הליך פלילי. יתכן כי יוגש כנגד בעל הכלב כתב אישום בגין עבירה של התרשלות בהחזקת חיה. העונש בד"כ הינו קנס בלבד אך במקרים בהם הכלב גרם לנזקים גופניים רציניים עלול בעל הכלב אף למצוא עצמו מאחורי סורג ובריח.
הגשת התביעה וראשי נזק:
את התביעה ניתן להגיש בבית המשפט השלום או בבית המשפט לתביעות קטנות כאשר ההבדל העיקרי הינו כי בבית המשפט לתביעות קטנות אין ייצוג של עורכי דין וסכום התביעה מוגבל ל- 33,200 ₪.
תקנות סדר הדין האזרחי קובעות כי בכדי להוכיח נזקים גופניים יש לצרף לתביעה חוות דעת מומחה על מנת שיקבע את גובה הנכות כתוצאה מהפגיעה בין אם היא גופנית ובין אם היא נפשית.
במקרים בהם הנשיכה אינה קשה ולא נותרו צלקות מכערות, כאבים או נכות ניתן להסתפק במסמכים רפואיים.
במידה וכתוצאה מהפגיעה נעדר הנפגע מעבודתו ייפסקו לו הפסדי שכר עפ"י ימי היעדרותו והוכחה על ירידה בשכר באמצעות אישורים רפואיים ותלושי משכרות.
כמו כן ישנו פיצוי על נזק לא ממוני -כאב וסבל- הסכום יקבע על פי אחוזי הנכות אשר נקבעו לנפגע או על פי עוצמת הפגיעה ומשך זמן הטיפולים.
הוצאות טיפולים רפואיים והוצאות נסיעה לטיפולים לעבר ולעתיד – יש לשמור את כל הקבלות בגין התרופות והטיפולים של הנפגע וכן בגין הוצאות הנסיעה.