העסקת עובדים זרים - התיישנות

בית דין אזורי לעבודה ירושלים בתאריך: 02/05/2011

 

ת"פ 17029-10-10

בפני: 1. כב' השופט/ת יפה שטיין

מאשימים: 1. מדינת ישראל

- נגד -
נאשמים: 1. ========
ב"כ נאשמים: 1. עו"ד אהרון שמלה
2. עו"ד שלי אביסרור

החלטה

 

1. החלטה זו נוגעת לטענת מקדמית, אותה העלה הנאשם, בדבר התיישנות העבירה המיוחסת לו (העסקה שלא כדין עפ"י סעיף 2 (א) (1) (2) לחוק עובדים זרים , תשנ"א - 1991). אין חולק כי היות והעבירה המיוחסת לו הינה מסוג עוון - תקופת התיישנותה הינה 5 שנים. כפי שעולה גם מכתב האישום העבירה המיוחסת הינה מיום 5.2.04 ואילו כתב האישום הוגש ביום 7.10.10 . דהיינו כתב האישום הוגש בחלוף למעלה מ- 6 שנים (לאחר תום תקופת ההתיישנות).

 

2. הצדדים אינם חלוקים באשר לעובדה כי הפעולות המפורטות להלן, הינן הפעולות שבוצעו מטעם המאשימה בעניינו של הנאשם:

28.3.04 - חקירתו של מר ===== ע"י מפקח משרד התמ"ת. בחקירתו זו מסר מר ===את פרטיו של הנאשם.

 

7.9.05 - הנפקת שתי תעודות עובד ציבור ע"י הגב'===, להוכחת העובדה שהעובדים שנתפסו במקום אירוע העבירה אינם תושבי מדינת ישראל ועל כן חל על העסקתם חוק עובדים זרים, תשנ"א -1991.

19.7.09 - חקירת הנאשם ע"י מפקח משרד התמ"ת.

 

3. כמו"כ קיימים בתיק החקירה מכתבים ממר === משנת 2005 (המתגורר בנכס נשוא העבירה ואשר הוטל עליו קנס מנהלי בתיק אחר) וכן מכתבי תשובה אליו מגורמים שונים מטעם מדינת ישראל.

 

4. עיקר המחלוקת בין הצדדים מתמצה בשאלת סיווגה של הנפקת עובד ציבור כ"אירוע מנתק", לעניין מניין תקופת ההתיישנות.

 

5. לטענת המאשימה הנפקת עובד ציבור, הינה פעולת חקירה מהותית, בהיותה חלק מהותי משלב החקירה ועל כן מהווה "אירוע מנתק". לפיכך, לגישת המאשימה טרם חלפה תקופת ההתיישנות בעניינו של הנאשם.

 

6. הנאשם מתנגד לטענה הנ"ל. לדידו בהתאם ללשון החוק ולפרשנותו, כפי שהובע בספרו של המלומד י.קדמי, אירוע מנתק יכול שיהא רק אחד משלושת אלו: עריכת חקירה על פי חיקוק באותה עבירה; הגשת כתב אישום בשל אותה עבירה; קיום הליך מטעם בית המשפט באותה עבירה. כמו"כ, בהתאם לפסיקה, לא כל בירור או פניה יכולה להוות "ארוע מנתק" אלא יש צורך בפעולת חקירה ממשית ומהותית - והנפקת עובד ציבור אינה נופלת לגדר הגדרה זו. בהתאם לכך, בוודאי שהתכתובת המצויה בתיק החקירה בין מר ==== לבין מי מטעם המאשימה - אינם מהווים אירועים מנתקים (טיעון זה הועלה בע"פ במהלך הדיון שהתקיים בטענה המקדמית).

 

כטענה חלופית טוען הנאשם כי גם אם נקטע מרוץ ההתיישנות, ככל שבית הדין יקבע כי אכן מדובר באירועים מנתקים - הרי שעומדת לנאשם טענה של ביטול כתב האישום מחמת "הגנה מן הצדק" בשל השיהוי הבלתי סביר בהגשת כתב האישום לאחר ביצוע העבירה המיוחסת לו.

 

7. יש לציין כי כל צד תמך את טיעוניו בפסיקת בתי הדין האזוריים השונים (לרבות בית דין זה), הנחלקת לשתי גישות שונות בעניין "סיווגה" של הנפקת תעודת עובד ציבור כ"אירוע מנתק". לשם הדוגמא בלבד יצוין כי בבית דין זה הובעו גישות שונות, האחת, המסווגת את פעולת הנפקת תעודת עובד ציבור כ"אירוע מנתק", כפי שהובע בהכרעת הדין של כב' השופטת שרה שדיאור בת.פ 140/07 מיום 5.1.10 והאחרת, של כב' השופטת אורנית אגסי בהכרעת הדין בת.פ 27/09 מיום 19.1.10 , אשר סיווגה את תעודת עובד ציבור כאיסוף מידע שאינו נופל לגדר פעולת חקירה ממשית, המהווה "אירוע מנתק".

 

דיון והכרעה

 

8. לאחר ששקלתי את טיעוני שני הצדדים ואת הפסיקה השונה בעניין זה - הנני מצטרפת לגישת השופטת אגסי, כפי שהובעה בהרחבה בת.פ. 27/09, לפיה אין לסווג את הנפקת תעודת עובד ציבור כ"אירוע מנתק" לעניין הפסקת מרוץ ההתיישנות.

 

9. יש לציין כי בית הדין הארצי טרם נתן את דברו בעניין זה. זאת, על אף שסוגיה זו הועלתה בפניו , אך לאחרונה, במסגרת ע"פ 26/10 קאיד אלג'בור אלקעיאן נ' מדינת ישראל (מיום 22.2.11 - להלן: "פרשת אלקעיאן"). אולם, כיוון שבנסיבות התיק הנ"ל הגיע בית הדין למסקנה כי העבירות בן הואשם המערער לא התיישנו במועד הגשת כתב האישום , לא נדרש בית הדין להכריע בסוגיה זו (ראה סעיף 22 לפסק הדין).

 

10. לגישתי, לאור העובדה כי עסקינן בטענה מקדמית, בדבר התיישנות בפלילים וליתר דיוק בסיווגם של אירועים מנתקי התיישנות זו - יש לאמץ גישה זהירה, מקילה ומצמצמת. גישה זו, לדידי, עולה בקנה אחד עם פסיקה עניפה, הן של בית המשפט העליון והן של בית הדין הארצי, בבואם לדון בסוגיית ההתיישנות בפלילים.

 

11. יפים לעניין זה דבריה של כב' השופטת איילה פרוקצ'יה, ב ע"פ 2144/08 מונדרוביץ נ' מדינת ישראל מיום 14.1.10:

 

"64. במשפט הישראלי, מתאפיינים הסדרי ההתיישנות בפלילים במידה רבה של נוקשות. הדין הפלילי קובע תקופות מוגדרות להתיישנותן של עבירות, בהתאם לסיווגן על פי מדרג חומרתן. עם חלוף תקופות אלו, נשללת באופן מוחלט האפשרות לאכוף את הדין הפלילי על העבריין, ולא נותר בידי בית המשפט שיקול-דעת בעניין זה...

.

67. הסדר התיישנות העבירות הפליליות שנקבע בחוק מבטא, אפוא, איזון בין שיקולים שונים - שיקולים הנוגעים לאינטרס ציבורי ולאינטרס הפרטי של העבריין כאחד.....מכח איזון זה, מכיר הדין גם במצבים שונים שבכוחם להביא לקטיעתו של מירוץ ההתיישנות בפלילים. ....

 

71. סעיף 9 (ג) לחסד"פ מונה עילות שונות הקוטעות את מירוץ ההתיישנות בעיבורת על פי הדין הישראלי... המצבים הקוטעים את תקופת ההתיישנות על פי סעיף 9 (ג) לחוק התיישנות נועדו לתת אפשרות לרשויות אכיפת החוק לעשות את מלאכן כשהן משוחררות מכבלי מירוץ ההתיישנות במהלך החקירות המשפטיות, במהלך פעולות התביעה הכללית לצורך הגשת כתב אישום, ובעת ניהול ההליכים המשפטיים לאחר מכן. ....

 

72. פרשנות המושג "פעולות חקירה" לצורך הפסקת מירוץ ההתיישנות מחייבת היצמדות לתכלית האמיתית שלשמה ניתנה האורכה לפעול בלא איימת התיישנות העבירות. פרשנות זו אינה מתירה מתיחת מושג זה מעבר לקצה הגבולף כדי להשיג אורכה שאינה ראויה על חשבון זכותו היסודית של הנחקר או הנאשם להליך פלילי תקין ומהיר שימצא את שאלת אחריותו הפלילית.

 

73. משמעות המונח "חקירה על פי חיקוק", בתורת אקט המנתק את מירוץ תקופת ההתיישנות בפלילים על פי סעיף 9 (ג) לחסד"פ, נדון בהרחבה בהלכה הפסוקה. הודגש כי חקירה כאמור צריכה להיות פעולה ממשית, להבדיל מהליך סרק שנועד כל כולו להפסיק את מירוץ ההתיישנות, ואין די בהליך מינהלי שכל משמעותו היא הכנה לקראת חקירה...."(הדגשות אינן במקור - י.ש.)

 

12. לאור דברים אלו של בית המשפט העליון, הגעתי לכלל מסקנה כי במקרה הנדון, כאשר העבירה המיוחסת לנאשם הינה מיום 5.2.04 , לא ברור כלל ועיקר, מדוע תעודות עובד הציבור הונפקו אך למעלה משנה (!) לאחר מכן, בתאריך 5.9.05. מדובר בפעולה, המצויה בשליטתה המלאה של המאשימה, אשר לא הוכח לבית הדין כי היתה למי מגורמי נציגה המדינה כל "מניעה מלפעול" (והדבר ממילא לא נטען על ידה) ואף לא הובא כל הסבר מדוע יש לבצע פעולה זו בשיהוי כה ניכר. יש לציין כי נטל זה המוטל על כתפי המאשימה.

 

13. יתרה מזאת, לטעמי, הנפקת תעודת עובד ציבור אינה מהווה "פעולה ממשית" , המהווה "ארוע מנתק" לעניין הפסקת מרוץ ההתיישנות, אלא מדובר בהליך מנהלי, של איסוף מידע "שכל משמעותו היא הכנה לקראת חקירה", כדברי כב' השופטת איילה פרוקצ'יה דלעיל.

 

14. בעניין זה, מקובלת עליי עמדתה של כב' השופטת אגסי בת.פ. 27/09, על פיה "אין זה הגיוני כי המדינה תשב בחיבוק ידיים 6 שנים עד הגשת כתב האישום ותיבנה על זימון תעודת עובד ציבור במהלך שנת 2005 לבסס העדר התיישנות כטענתה. באופן זה המאשימה יכולה לדחות את מרוץ ההתיישנות שנים רבות מעבר ל-5 שנים ולא זו מטרת המחוקק".( סעיף 7 לפסה"ד .הדגשות אינן במקור - י.ש.)

 

15. לאור כל האמור ולאור העובדה כי הן בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון והן בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי (ראה גם פרשת אלקיעאן) - יש לפרש את האירועים המנתקים המנויים בסעיף 9 (ג) האמור באופן זהיר ונוטה לצמצום - יש כאמור, בנסיבות תיק זה לקבל את טענת התיישנות ודין כתב האישום כנגד הנאשם להתבטל.

 

16. לאור קביעה זו - אין מקום לדון בטענתו החלופית של הנאשם בדבר "הגנה מן הצדק". לבסוף יוער , למען הסר כל ספק, כי טיעוני המאשימה (שהועלו אך בע"פ ולא נשנו במסגרת טיעוני בכתב) בדבר היותם של התכתובת בין מר =====(עד מטעם המאשימה והמתגורר בנכס נשוא העבירה) מהווים אף הם "אירועים מנתק" - נדחים על ידי מכל וכל, בהתאם לנימוקים שהובאו במסגרת החלטה זו.

 

ניתנה היום, כ"ח ניסן תשע"א, 02 מאי 2011, בהעדר הצדדים.
 

עודכן ב: 08/11/2011