חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות, ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995, אשר ייקרא להלן "חוק הייעוץ", מונה מספר מקרים בהם יכול אדם לנהל תיקי השקעות עבור אחרים מבלי להידרש לרישיון לניהול תיקי השקעות וצליחת המסלול הארוך לקבלתו.
בין הפטורים אשר חוק הייעוץ מעניק, המוכר ביותר הינו זה המצוין בסעיף 3(א)(3) לחוק הייעוץ אשר קובע, כי בין העיסוקים שאינם טעונים רישיון נכלל ייעוץ השקעות או ניהול השקעות בעבור לקוחות שמספרם אינו עולה על חמישה במהלך שנה קלנדרית.
המגבלה אם כן, היא על מספר הלקוחות המנוהלים, ולא, למשל, על שוויים.
כך למשל ניהול תיקי השקעות עבור חמישה לקוחות אשר סך שווי תיקם עומד על מיליון ₪ לא ידרוש רישיון מאת מנהל ההשקעות, ואילו ניהול תיקי השקעות עבור עשרה אנשים אשר סך שווי תיקם עומד אף הוא על מיליון ₪, יחייב את מנהל ההשקעות ברישיון רשות ניירות ערך לניהול תיקי השקעות על כל המשתמע מכך, לרבות ובמיוחד הרגולציה הכבדה אליה יהיה נתון (כגון: חובות דיווח ללקוח ולרשות ניירות ערך, החובה לכיסוי ביטוחי והחובה לקיומו של הון עצמי).
אולם, על אף ההרשאה הניתנת בחוק הייעוץ לניהול השקעות ללא רישיון, מכפיף חוק הייעוץ את מנהל ההשקעות הפועל ללא רישיון למספר סעיפים מהותיים בחוק הייעוץ אשר חלים על בעלי רישיון.
חשוב למנות את עיקר סעיפים אלו, הן כלפי לקוחות הנפגעים מפעילותו של אותו מנהל השקעות, והן כלפי אותם מנהלי ההשקעות אשר סבורים כי הינם פועלים במגרש משחקים ללא כללים החלים עליהם.
סעיף 3(א1) (1) ו-(2) לחוק הייעוץ קובע, כי פרקים מסוימים בחוק הייעוץ יחולו לגבי מנהל השקעות אשר פועל ללא רישיון על פי הפטור הנ"ל.
להלן תוצג סקירה תמציתית וחלקית לסעיפים החשובים בחוק הייעוץ אליהם כפוף מנהל השקעות אשר אינו נושא רישיון:
1. על מנהל ההשקעות לציין בפני הלקוח כי אינו נושא רישיון.
2. על מנהל ההשקעות מוטלת החובה לערוך הסכם בכתב עם לקוחותיו בו יצוינו בין היתר הפרטים הבאים: צרכים והנחיות של הלקוח לגבי ההשקעה, שכר והחזר הוצאות בהם יחויב הלקוח, קביעה כי ללקוח הזכות לסיים את ההתקשרות עם מנהל ההשקעות בכל עת, אפשרות או היעדר אפשרות לקבלת אשראי במסגרת ניהול ההשקעות, הוראות לעניין סוגי ניירות הערך והנכסים הפיננסיים אשר ייכללו בתיק ומתן סמכות או אי מתן סמכות לרכישות בשערים העולים על שער הבורסה הידוע או למכירות בשער נמוך משער הבורסה הידוע.
3. על מנהל ההשקעות להתאים את השירות לצורכי הלקוח לאחר שבירר את מטרות ההשקעה, את מצבו הכספי וכל הנסיבות הרלוונטיות להשקעתו של הלקוח.
4. מנהל ההשקעות כפוף לחובות אמון כלפי הלקוח, קרי, לפעול לטובתו בנאמנות ובשקידה, מבלי להעדיף את ענייניו האישיים או עניינו של אחר על אלו של הלקוח ומבלי להעדיף עניינים של לקוח אחד על משנהו.
5. מנהל ההשקעות כפוף לחובת זהירות כלפי הלקוח, קרי, לעסוק בזהירות ובמיומנות וכן לנקוט את כל האמצעים הסבירים להבטחת עניינו של הלקוח.
6. על מנהל השקעות לדווח ללקוח על כל ניגוד עניינים אשר עולה בינו לבין הלקוח והשקעתו ולקבל את אישורו לביצוע כל עסקה אשר יש בה ניגוד עניינים כאמור.
7. אסור למנהל ההשקעות לקבל כל תמריץ, קרי, טובת הנאה במישרין או בעקיפין, בקשר לביצועה של עסקה או הימנעות מביצועה מלבד שכר והחזר הוצאות כפי שהוסכם עם הלקוח.
8. על מנהל ההשקעות להסביר ללקוח את הסיכון הכרוך בעסקאות המוגדרות כעסקאות בסיכון מיוחד (כדוגמת אופציות, מכירה בחסר) וכן לקבל את הרשאתו לביצוען מראש ובכתב.
9. על מנהל ההשקעות להחזיק את ניירות הערך והנכסים הפיננסיים של לקוחותיו בנפרד זה מזה.
10. אסור למנהל ההשקעות להתנות את שכרו ברווח שהפיק עבור לקוח, קרי, אחוזים מרווחיו של תיק.
חשוב לציין, הן בפני הלקוחות והן בפני מנהלי ההשקעות, כי היעדר רישיון אינו מסיר ממנהל ההשקעות את החובות המרכזיות אשר נקבעו במסגרת חוק הייעוץ ויש לבחון את התנהלותו לנוכח חובות אלו והפרתן.
אין האמור לעיל תחליף לייעוץ משפטי אלא מידע כללי בלבד.
(4).jpg)
(3).jpg)
.jpg)
