למה התכוונה הסבתא בצוואתה?

מאת ג'ורדן ברק, עו"ד, נוטריון, ומגשר מוסמך מטעם משרד המשפטים

המנוחה אליס חמד ז"ל (השם בדוי, השם האמיתי נמצא במערכת – ג'.ב.), הותירה אחריה צוואה ובה ציוותה על מנהל העיזבון שלה למכור בית ומשק שברשותה בתוך שנה מיום מותה. עם זאת, בצוואה נאמר שאם אחד מנכדי המנוחה ירצה לרכוש את הבית ואת המשק, תהא לו זכות קדימה לגבי צדדים שלישיים, והוא ישלם ליתר היורשים את חלקם. בהוראת בית המשפט, ערכו מנהלי העיזבון מכרז למכירת המשק.

במכרז הובהר שתוצאותיו כפופות לזכות קדימה של נכדי המנוחה. בסוף הליכי המכרז הייתה הצעתו של מר "דוד" הגבוהה ביותר. אלא שאז פנה מר "גבריאל" – אחד מנכדי המנוחה, המתגורר בנכס עם משפחתו – למנהלי העיזבון וביקש לממש את זכותו עפ"י הצוואה. לנוכח התנגדותם של שאר היורשים ושל מר דוד, קבע בית המשפט המחוזי שמר "דוד" הוא שזכאי לרכוש את הנכס ולא מר "גבריאל", נכדה של המנוחה.

אחת הסיבות להחלטה זו נבעה מהטעם כי מר גבריאל הצהיר כי הוא עשוי לרכוש את הנכס כנאמן בעבור אחר. בית המשפט פסק כי כוונת המצווה הייתה שהנכס לא יעבור לידיים זרות, ועל כן לא עמד מר גבריאל בתנאי זכות הקדימה. בנוסף לכך, קיים ספק בדבר יכולתו של מר גבריאל לרכוש את הנכס, ועל כן אין הצעתו זהה להצעתו של הזוכה במכרז. 

מר גבריאל ערער לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון פסק כי לשונה של הצוואה ותכליתה ברורות הן. הצוואה מבקשת להבטיח שתי מטרות – שוויון מלא בין הנכדים וניסיון להותיר את המשק והבית "בתוך המשפחה". ברור שהמנוחה אליס העדיפה את המטרה הראשונה, שהרי אילו העדיפה את המטרה השנייה יכולה הייתה למנוע את מכירת הנכס.

בהתאם לאומד דעתה של המנוחה, על פרשן הצוואה לבחון את האפשרויות השונות הניצבות בפני מנהלי העיזבון ולפרש את הצוואה באופן שייווצר שוויון בין הנכדים ובמידת האפשר, להותיר את הנכס בידי המשפחה.

השוויון בין היורשים אינו מבחין בין האפשרויות הניצבות בפני מנהל העיזבון למכור את הנכס למר דוד או למוכרו למר גבריאל – הנכד. בכל מקרה, יקבלו היורשים האחרים את חלקם מפדיון המכירה באותו סכום. מנגד, קבלת בקשתו של הנכד תקדם גם את המטרה של הותרת הנכס בידי המשפחה, בעוד שמר דוד הוא גורם זר.

טענתו של מר גבריאל כי הוא מתכוון להמשיך להתגורר בנכס לא נסתרה. הוא הודיע, לצד האפשרות כי ירכוש את הנכס כנאמן עבור אחר, על נכונותו לרכוש אותו בעצמו וללא גורם זר ולפיכך יש לקבל את בקשתו.

לכן, לו רצתה המנוחה אליס להגביל את סחירות הנכס, יכולה הייתה לעשות כן.

לפיכך, אין באפשרות המכירה לאחר שתושלם העסקה נושא המחלוקת, שממילא לא הוכחה כדי להשפיע כהוא זה על תוצאות הדיון. בית המשפט העליון קבע כי לנכד מר גבריאל זכות קדימה לרכוש את הנכס ובכך יישאר הנכס "בתוך המשפחה". לתשומת לב הבאים לעשות צוואה, כדאי כי לשון הצוואה ותכליתה תהיינה ברורות לחלוטין ובכך תמנע עוגמת נפש מיותרת ליורשים.