.jpg)
.jpg)
לפני מינוי מומחה מטעם בית המשפט הערכת הסיכונים ניזונה מניתוח שתי חוות הדעת המצויות בתיק בשלב זה - של התובע ושל הנתבעים.
מרכיב הסיכון העיקרי בשלב זה הוא מינוי מומחה מטעם בית המשפט והמסקנות אליהן יגיע. הערכת הסיכונים נעשית אל מול מומחה "היפותטי" והיא לוקחת בחשבון גם את משקלן ומוצקותן של הראיות העומדות לרשותנו, לרבות צילומי הרנטגן.
אחרי מינוי מומחה מטעם בית המשפט הערכת הסיכונים מתבססת באופן דומיננטי על חוות דעתו של מומחה ביהמ"ש, הנהנית מחזקת האובייקטיביות.מרכיב הסיכון העיקרי בשלב זה מצומצם הרבה יותר, והוא נסוב סביב אותן נקודות בחוות דעתו של המומחה אשר אינן מפורטות דיין, גובה הפיצוי בגין כאב וסבל, אשם תורם וכו'.
מספר דרכים לניהול המגעים לפשרה העומדות בפני הצדדים:
משא ומתן ישיר - מדובר במגעים ישירים בין עורכי הדין המייצגים את התובע לבין עורכי הדין של הנתבעים, אשר ממונים בדרך כלל על ידי חברת הביטוח המבטחת את הרופא בביטוח אחריות מקצועית.
יש להבין כי עורכי הדין של הצד שכנגד מבצעים גם הם הערכת סיכונים ומתקיימים התייעצויות עם מומחים העובדים עבור חברת הביטוח, ומדובר במשא ומתן מקצועי ויעיל הנוגע בנקודות המחלוקת המהותיות בהליך, כולל המחלוקות הרפואיות, בסיועם של המומחים משני הצדדים. בחלק גדול של התיקים ההליך מניב הסכם והתיק מסתיים בהסדר פיצויים המקבל תוקף של פסק דין.
גישור - כאשר משא ומתן ישיר לא צלח, ניתן לפנות להליך של גישור. יתרונו של ההליך הוא בהיותו חסוי, והצדדים חופשיים להעלות בו נושאים וטענות מבלי לחשוש כי ישמשו נגדם באולם בית המשפט, וכן מדובר בהליך בו הטענות עומדות למבחן "על יבש" בפני גורם אובייקטיבי.
בסופו של הגישור המגשר מניח על השולחן את הצעתו, כאשר תוצר זה של הגישור יכול לשמש אבן בוחן לכל אחד מהצדדים לבחון מחדש את עמדתו ואת סיכוניו.
החיסרון בגישור הוא מיעוט המגשרים המנוסים בתביעות נגד רופאי שיניים, ועל כן הגישור משמש מוצא בעיקר כאשר המחלוקות העיקריות אינן רפואיות-טכניות אלא יותר במישור העובדתי או המשפטי.
הצעת פשרה מטעם בית המשפט - בית המשפט עצמו יכול להציע הצעה לסיום התיק בפשרה, וזאת לאחר שהצדדים הגישו את עמדותיהם המעודכנות במסמך הקרוי "תחשיבי נזק".
מאחר והשופט או השופטת אינם בעלי השכלה רפואית, הצעתם לפשרה תהווה הצעה מושכלת בעיקר אם תוצע לאחר שכבר הוגשה חוות דעת מטעם מומחה בית המשפט. הצעת בית המשפט אינה מחייבת את הצדדים, יותר מהצעת מגשר או הצעה אחרת.
מהם השיקולים לדחיית או קבלת הצעת פשרה?
כאמור, הערכת סיכונים טובה, אשר בוצעה על ידי עורך הדין, אמורה להניב "שווי תיק" אשר הסיכון לקבל פחות ממנו, בפסק דין, משתווה לסיכוי לקבל יותר ממנו.
ככל שמוצעת הצעת פשרה הנמוכה משווי התיק כפי שהוערך, הרי שברור כי הסיכויים הסטטיסטיים להרוויח מהמשך ההליך עולים על הסיכויים להפסיד ממנו, ועל כן החלטה רציונאלית היא לדחות את ההצעה.
אבל ככל שמוצעת פשרה שווה או גבוהה מ"שווי התיק" כפי שהוערך, המשך ההליך מהווה החלטה הדומה, במקרה הטוב להימור. הדבר דומה לרכישת כרטיס פיס אשר הפרס הנקוב בו הנו 2 שקלים, וסיכויי הזכייה הם 50%, במחיר שקל אחד. במצב זה הסיכון להפסיד שקל ולהרוויח שקל הינם שווים לחלוטין וההחלטה להמר אינה רציונלית.
למעשה, לדחיית הצעת פשרה במצב זה יש השלכות שליליות נוספות: לרוב מדובר בדחיית ההכרעה בתיק לשנתיים שלוש נוספות, דחיית האפשרות לממן טיפול מתקן אשר התובע דוחה בשל חיסרון כיס ועלויות נוספות אשר תוטלנה על התובע עד לסיום ההליך (שכר טרחת מומחה בית המשפט, שכר עדות עדים וכיוצ"ב).
על אף האמור לעיל, עורכי דין נתקלים לא פעם בלקוחות אשר מתקשים לקבל הסדרי פיצויים המוצעים להם, וזאת בניגוד לעצת עורך דינם ולשיקולים הרציונאליים שמניתי.
מהן הסיבות העיקריות לקבלת הסדרי פיצויים?
ציפיות לא מציאותיות - הפער בין הסבל אשר חווה הנפגע מטיפול רשלני לבין סכומי הפיצוי הנהוגים במדינת ישראל בגין כאב וסבל הוא פער שקשה לגישור.
תפיסת הסדרי הפשרה כ"ויתור" - על אף שהפשרה משקללת את הסיכונים והסיכויים לטובת הנפגע, לוויתור על סיכויים יש משמעות רגשית גבוהה יותר מאשר לקניית הסיכונים.
מניעי נקמה - על אף שמטרתו של ההליך היא פיצוי הלקוח על נזקיו, ישנו מיעוט של לקוחות אשר מוכן ליטול על עצמו סיכון כספי ובלבד שההליך יסתיים בפסק דין בו "יורשע" הרופא. ככל שהלקוח הסתיר מניעיו אלו מעורך הדין עת שכר את שירותיו הרי שמדובר בהתנהגות חסרת תום לב שעלולה אף להביא להתפטרותו של עורך הדין.
חוסר אמון בעורך הדין - לנוכח האמור בסעיפים א' ו-ב' עורך הדין נתפס כ"סוכן של וויתור" ואף כמי שיש לפקפק במניעיו, וזאת על אף מנגנון קביעת שכרו כאחוז מהפיצוי. ניתן להקטין קונפליקט זה על ידי קביעה מראש (בהסכם שכר הטרחה) כי שכרו של עורך הדין ייגזר מתוך הצעת הפשרה עליה ימליץ.
כל האמור לעיל אין פירושו כי על הלקוח לקבל כל פשרה המוצעת לו, אך משבוצעה הערכת סיכונים יסודית על ידי עורך הדין, אשר הוא בעל היכולת המקצועית לבצעה, מוטב ללקוח לשקול אותה בכובד ראש תוך התעלמות מהסחות דעת אשר עלולות להוביל לתוצאות גרועות מהסדר הפיצויים המוצע.
.jpg)
.jpg)
