רשלנות רפואית בלידה

הקדמה –רשלנות רפואית בלידה

חדר הלידה הינו המקום בו מסתיימים להם 9חודשים של ציפיות, תקוות חלומות ודאגות, באירוע ששותפים לו כל בני המשפחה ולו רק היולדת. למרבה הצער, חלק קטן מהלידות אינן מסתיימות כמצופה וכמקווה, ובחלקן אף מעורבת דרגה כזו או אחרת של רשלנות רפואית או רשלנות רפואית בלידה עצמה.

רשלנות רפואית בלידה יכולה להסתיים בנזק לצמיתות ואף במוות של היולדת, של העובר או של שניהם.

מפאת קוצר היריעה מאמר זה יעסוק אך ורק בנושא רשלנות רפואית הנוגעת להחלטה הנוגעת לטכניקת הלידה- לידה רגילה או לידה בניתוח קיסרי, ולהשפעה שיכולה להיות להחלטה בעניין זה על בריאותו של היילוד.

קריטריונים להחלטה על ניתוח קיסרי

אין זה סוד שעקב ריבוי תביעות רשלנות רפואית בתחום רגיש זה, וכחלק מתופעת ה"רפואה המתגוננת" , יותר ויותר לידות מסתיימות בניתוח קיסרי. הניסיון להימנע מתביעת רשלנות רפואית עתידית הופך לחלק ממערך השיקולים של כל רופא- לטוב וגם לרע.

מאידך- אין גם מחלוקת בין הרופאים כי לידה רגילה עדיפה בהרבה על ניתוח קיסרי, וכי יש לפנות לאזמל המנתחים רק כאשר אין ברירה אחרת. ההחלטה אינה פשוטה, תלויה בגורמים רבים ומתקבלת לעיתים תחת לחץ שלזמן.

הגורם הראשון המוביל בד"כ להחלטה על ניתוח קיסרי הוא גילוי מצוקה עוברית, אשר מחייבת את חילוצו המהיר ומתן טיפול מתאים ליילוד על מנת למנוע התפתחותו של נזק.
לצורך כך יש לבצע מעקב מתמיד אחר העובר במהלך כל שלבי הלידה ולנטר את הסימנים החיוניים . במסגרת זו מתבצע מעקב אחר דופק העובר, בדיקות אולטרא סאונד להערכת תנועות גוף, נשימה וטונוס של העובר, כמו גם מעקב אחר התכווצויות הרחם והתקדמות הלידה, ועוד.
רשלנות רפואית בלידה יכולה לבוא לידי ביטוי בהימנעות מניטור סמנים חשובים על אף שהפרקטיקה הרפואית מחייבת זאת, או במתן פירוש או משקל לא נכון לתוצאות הניטור.

ההחלטה על סיום הלידה בניתוח קיסרי מתקבלת גם על בסיס הצטברותם של מספר גורמים אשר מבטאים סביבה עוינת לעובר: משך היריון של מעל ל- 41 שבועות, מיעוט מי שפיר בהערכה קלינית ובאולטרא סאונד, מצב צוואר הרחם שאינו מבטא התקדמות הלידה ועוד.
גורמים נוספים שיש לקחת בחשבון הם כמובן גודל העובר, מחלות הרקע של האם (כגון סוכרת), תנוחת העובר ועוד.

דימום יכול להיות סימן להיפרדות שיליה מה שיכול להוביל למחסור חמצן לעובר ולצורך בניתוח קיסרי דחוף.

עיכוב שאינו סביר בהחלטה על חילוץ העובר בניתוח קיסרי נחשב בהחלט רשלנות רפואית בלידה או רשלנות רפואית בכלל, ועשוי לגרור נזק ליילוד עקב הפרעה בקבלת החמצן שהיילוד זקוק לו או נזקים אחרים.

כמו כן יודגש כי אי ידוע היולדת לגבי האפשרות לבצע ניתוח קיסרי עשוי להקנות פיצויים בגין פגיעה באוטונומיה והפרת ס' 13 לחוק זכויות החולה גם ללא קשר סיבתי בינו לבין הנזק הנטען, וגם הימנעות ממתן הסבר מתאים יכול להיחשב רשלנות רפואית בלידה.

הנזק ליילוד עקב רשלנות רפואית בלידה

לא תמיד ניתן לדעת בבטחה האם נזק שמתגלה בעובר לאחר הלידה מקורו בלידה (למשל עיכוב בהחלטה לבצע ניתוח קיסרי) או בתקופת היותו עובר.

אין די בקביעה כי לא ניתן לשלול רשלנות רפואית בלידה כגורם אפשרי לנזק על מנת לבסס קשר סיבתי בין רשלנות רפואית לנזק,ובמקרה וקיים גורם אחר, מוכר וידוע , כגון גורמים התפתחותיים ואחרים, בית המשפט נוטה לייחס את הנזק דווקא לגורם המוכר.

ישנה הסכמה בקרב הקהילייה הרפואית סביב3 קריטריונים, אשר בהתקיים כולם יחדיו יש בכך להצביע על כך שחוסר חמצן במהלך הלידה גרמה לנכות נוירולוגית קבועה. הקריטריונים שפורטו היו כדלקמן:

1. בדיקת דם טבורי בסמוך ללידה המצביעה על חמצת מטבולית .
2. התחלה מוקדמת של סימנים נוירולוגיים.
3. שיתוק מוחין מסוג מסוים(קוודריפלגיה ספסטית או דיסקינטית)

לסיכום

רשלנות רפואית בלידה הינה לרוב תוצאה של מחדל במעקב , ניתור, ופרשנות מגוון הנתונים של היולדת והעובר, מה שמוליך את הצוות הרפואי להחלטות שגויות, שלהן תוצאות מרחיקות לכת.

ד"ר אלון קור-מידן, עו"ד