סודיות רפואית הינה חובתו של רופא ושל כל איש צוות רפואי לשמור בסוד כל מידע אינטימי ופרטי שנתגלה לו אודות המטופל.

 

 

חובת הסודיות הרפואית הינה ענף של החובה הכללית לשמירה על סודיות מקצועית החלה על בעלי תפקידים כמו עיתונאים, עורכי דין, פסיכולוגים ואנשי דת.

 

 

חובת הסודיות הרפואית כלולה בקודים עתיקי יומין כמו חוקי חמורבי, חוקי מצרים ורומי ובתלמוד. שבועת היפוקרטס מזכירה במפורש את חובתו של רופא לשמור על סודיות רפואית וכך גם שבועת אסף הרופא.

 

 

סעיף 20 לחוק זכויות החולה קובע מספר חריגים לחובת שמירת הסודיות הרפואית, ובראשם הסכמתו של המטופל לחשיפת המידע אודותיו. חריגים נוספים הינם מקרים בהם חלה על המטפל חובה לחשיפת המידע על פי דין, מקרים בהם המידע מועבר לאיש צוות רפואי אחר לצורך הטיפול במטופל, או לצורך עיבודו במסגרת המוסד הרפואי, מקרים בהם המידע מפורסם בבטאון מדעי, למטרות מחקר או הוראה, בתנאי שפרטי המטופל ישמרו חסויים, או במקום בו ועדת אתיקה שמינה מנכ"ל משרד הבריאות קבעה כי יש לחשוף את המידע כדי להגן על בריאותו של צד שלישי או כדי להגן על כלל הציבור.

 

 

בת.א 8432/06 פלוני ואח' נ' שירותי בריאות כללית ואח' (פורסם במאגר משפטי נבו) דן בית המשפט דן במקרה של הפרת חובת הסודיות הרפואית. התובעת, בעת שהייתה תלמידת תיכון, ניהלה קשר ממושך עם בן זוג וגרה איתו. בשלב מסויים התעורר אצלה חשד שהיא נכנסה להריון ולכן היא פנתה אל רופאת המשפחה של החבר וסיפרה לה על כך.

 

 

רופאת המשפחה סיפרה על כך לאמו של החבר, וכתוצאה מכך נודע הדבר גם להוריה של התובעת. התובעת טענה כי חשיפת ההריון הובילה לכפיית נישואי בוסר על התובעת, בעיקר עקב לחצו של אביה, שהתנגד בתוקף לביצוע הפלה.

 

 

התובעת טענה כי עקב הפרת חובת הסודיות של הרופאה, נשללה ממנה זכות הבחירה לבצע הפלה.

 

 

בית המשפט קבע כי משמיעת הראיות עלה כי התובעת מלכתחילה לא התכוונה לבצע הפלה, וכי היא ובן זוגה תכננו להתחתן ולהקים משפחה, בכל מקרה.

 

 

בית המשפט לא קיבל את טענת התובעת לפיה עצם ידיעתו של אביה את היותה בהריון שלל ממנה את זכות הבחירה לביצוע ההפלה ומכל מקום קבע כי אין לקבל את הטענה גם לאור העובדה שרק שבועיים לאחר הפרת חובת הסודיות נודע הדבר לאביה של התובעת.

 

 

בית המשפט קבע כי הרופאה אכן הפרה את חובת הסודיות החלה עליה מכח חוק זכויות החולה ומכח חוק הגנת הפרטיות כשגילתה לאמו של החבר את היותה של התובעת בהריון וכי הפרת חובת הסודיות מהווה גם התרשלות מצידה, אולם אין קשר סיבתי בין גילוי ההריון לבין העובדה כי התובעת לא ביצעה את ההפלה.

 

 

בית המשפט פסק כי עלות גידול הילד שנבע מההריון הבלתי מתוכנן אינו חלק מהנזקים הישירים הצפויים מהפרת חובת הסודיות הרפואית, וכי בכל מקרה לא הפרת הסודיות לא גרמה לאי-ביצוע ההפלה, היות והתובעת מלכתחילה לא התכוונה להפיל את העובר, אלא להתחתן עם החבר ולהביא את הילד לעולם.

 

 

בית המשפט קבע כי הנזק הישיר שנגרם לתובעת הינו עצם הפגיעה בפרטיותה, ופסק לה פיצוי בסך 180,000 ₪ בגינו.

 


 


עודכן ב: 20/01/2013