בניגוד לזכויות סוציאליות כגון דמי מחלה, דמי חופשה, דמי הבראה וכדומה, תכליתו של השי לחג הינה סמלית בעיקרה. באמצעות השי לחג, מביע המעסיק הכרת תודה לעובדיו על עבודתם הקשה והמסורה לאורך יתר השנה. השי לחג מהווה למעשה אות הערכה, תוך התייחסות לחגים לאומיים הנהוגים בעם ישראל ובמסורתו זה כ-3,000 שנים.

 

האם חייב כל מעסיק לחלק לעובדיו שי לחג; או שמא נתון הדבר לשיקול דעתו של כל מעסיק?

 

נשיב לשאלה זו על רקע החלטה חדשנית וראשונה מסוגה, אשר ניתנה לאחרונה על-ידי בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, ועסקה בסוגיית חובתו של המעסיק לחלק לעובדיו שי בחגים.

 

חברת השמירה ש.ב.ה. שמירה ובטחון בע"מ היא חברה שמירה גדולה, המחזיקה אתרי שמירה בכל רחבי הארץ.

 

אחד מעובדיה הרבים של חברת ש.ב.ה. היה ינון זכריה, אשר הועסק על-ידה כסייר ביטחון בישוב סמוך לירושלים. לאחר שפוטר מש.ב.ה, פנה אלי ינון וביקש שאייצג אותו בתביעה לפיצויי פיטורים. בחנתי אם ש.ב.ה שילמה לינון את מלוא זכויותיו, וגיליתי שבין היתר, ש.ב.ה לא נתנה לינון שי לחג בראש השנה. משכך, טרם הגשת תביעה לבית הדין לעבודה, פניתי אל חברת ש.ב.ה ודרשתי כי תשלם לינון את כל התשלומים אשר להם היה זכאי בגין תקופת עבודתו אצלה, ובכלל זה גם פיצוי בגין אי-מתן שי לחג בראש השנה. בתגובה השיבה לי חברת ש.ב.ה: "חברתנו לא נוהגת לתת שי לחג".

 

כאן המקום לציין כי בענף השמירה קיים צו הרחבה (שהוא מעין חוק מחייב) אשר קובע במפורש: "פעמיים בשנה, בראש השנה ובפסח, ייתן המעסיק לעובדיו שי לחג". הואיל וחברת ש.ב.ה הודאתה בפה מלא, במכתבה אלי, כי "חברתנו לא נוהגת לתת שי לחג" – הגשתי תביעה בשמו של ינון לתשלום זכויותיו, ואת התביעה הספציפית שבנוגע לשי לחג, ביקשנו לאשר כתביעה ייצוגית. כלומר, כתביעה אשר בה ייצג ינון את כל עובדיה של חברת ש.ב.ה.

 

ואכן, במרץ 2014, החליטה נשיאת בית הדין לעבודה, כב' השופטת דיתה פרוז'ינין, לקבל את בקשתנו, ואישרה את תביעתו של ינון כתביעה ייצוגית בשם כל עובדי החברה. זאת, בין היתר, משום שהתובע הצליח להוכיח כי לא קיבל שי לחג (ואף העיד עדים שעבדו גם הם בש.ב.ה. ולא זכו לקבל ממנה שי לחג); ומאידך, חברת ש.ב.ה לא הצליחה להוכיח שחילקה שי לחג לעובדיה.

 

למעשה, לא זו בלבד שש.ב.ה. לא הצליחה להוכיח שלא חילקה שי לחג לעובדיה, אלא שהיא גם הציגה שלל גרסאות שונות וסותרות בעניין זה. תחילה, כאמור, טענה כי היא "לא נוהגת לתת שי לחג"; לאחר מכן טענה כי לא נתנה לינון שי לחג משום שלא השלים שנת עבודה מלאה; ולאחר מכן אף הגדילה לעשות וטענה שחילקה לינון שי לחג.

 

וגם לגופו של עניין קבעה כב' הנשיאה פרוז'ינין כי החברה לא הציגה גרסה עקבית, אמינה ומשכנעת לפיה חילקה לעובדיה שי לחג. החברה ניסתה לשכנע את בית הדין לעבודה בכך שהעניקה שי לחג לעובדיה במשך כל 28 שנות קיומה, ואולם, למרבה האבסורד, היא לא הצליחה להביא לעדות ואף לא עובד אחד ויחיד מבין אלפי עובדיה במשך השנים, אשר יעיד לטובתה כי אכן קיבל ממנה שי לחג בחג כלשהו.

 

לאור כל זאת, אם כן, אישר בית הדין לעבודה את התביעה הייצוגית כנגד ש.ב.ה., וקבע כי ינון ייצג את כל עובדי החברה אשר עבדו בה בשבע השנים האחרונות, וכי קבוצת העובדים כולה תיוצג על-ידי עו"ד עמוס האוזנר ועל-ידי הח"מ.

 

כמו כן, בהתחשב בהתנהלותה של ש.ב.ה, אשר העלתה גרסאות סותרות פעם אחר פעם, ובכך גרמה לסרבול ההליך, אף חייב אותה בית הדין בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 10,000 שקלים.

 

אז האם מוטלת חובה על המעסיק לחלק לעובדיו שי בחגים?

 

ככל שהשאלה אמורה בנוגע לענף השמירה והאבטחה, הרי שהתשובה היא בהחלט חיובית. מכוח צו ההרחבה בענף תעסוקתי זה, אכן מחויבות חברות השמירה והאבטחה בארץ לחלק לעובדיהן (השומרים והמאבטחים) שי לחג, פעמיים בשנה, בכל ראש השנה ובכל פסח. ואם חברת שמירה מסוימת לא פעלה כך, הרי שדינה עלול להיות כדינה של חברת ש.ב.ה., והיא עשויה להיות מחויבת על-ידי בית הדין לעבודה לשלם לעובדיה שי לחג באופן רטרואקטיבי, שבע שנים אחורה.

 

עם זאת, צו ההרחבה בענף השמירה, כשמו כן הוא, ולכן הוא חל אך ורק בענף השמירה. מכאן, שעל מעסיקים מתחומי עבודה אחרים לא מוטלת חובה לפי דין לחלק לעובדיהם שי לחג, ואם חילקו לעובדיהם שי לחג, הרי שעשו כן מתוך בחירה.

 

ומהו גובהו של השי לחג שמחויבות חברות השמירה לחלק לעובדיהם?

 

צו ההרחבה בענף השמירה אומנם מחייב את חברות השמירה לחלק לעובדיהן שי לחג, אך הוא לא קובע רף מינימלי של שווי לחג. כך שתאורטית, ניתן לחלק לעובדים גם שי לחג עלוב בשווי שקלים בודדים.

 

יחד עם זאת, בבואה לדון בתביעתו הייצוגית של ינון כנגד ש.ב.ה, תצטרך נשיאת בית הדין לעבודה לקבוע, בין היתר, מהו הסכום הראוי למתן שי לחג. בהתחשב בכך שממוצע גובהו של השי לחג במשק הינו 400 שקלים, אנו טענו כי מן הראוי שגובה השי לחג שתצטרך חברת ש.ב.ה לחלק לעובדיה יעמוד על סכום שאינו נופל ממחצית הממוצע במשק – 200 שקלים.

 

לסיכום, אם אתם עובדי שמירה ואבטחה דעו כי אתם זכאים לפי דין לקבל שי לחג בפסח ובראש השנה, זוהי זכותכם המלאה ואינם חייבים לוותר עליה. לעומת זאת, אם אתם עובדים במגזר תעסוקתי אחר, הרי שלא מוקנית לכם זכות לקבל שי בחגים, ויש לקוות שמעסיקכם מעריך אתכם דיו על מנת לחלק לכם שי לחג אף מבלי שתוטל עליו חובה חוקית לעשות זאת.