תאונות בעבודה - פניה לביטוח לאומי ותביעת מעביד

תאונת עבודה הנה אירוע תאונתי שאירע לעובד תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו.

במסגרת המוסד לביטוח לאומי מוכרת כתאונת עבודה אף תאונה שאירעה בדרך מבית העובד לעבודתו או בדרכו חזרה ממקום עבודתו לביתו.

על מנת לתבוע את המעביד בגין נזקים שנגרמו לעובד בתאונת עבודה יש להוכיח כי התאונה נגרמה עקב רשלנות או הפרת חובה חקוקה של המעביד אשר היוותה את הגורם לתאונה ולנזקים שנגרמו בעטיה.

כך למשל, יהיה המעביד אחראי לתאונת עובד, במקרה בו הופעלה במקום העבודה מכונה בלתי תקינה שגרמה לנזק גוף, סופק לעובד ציוד בטיחות או הנחיות עבודה לקויות, כאשר נפגע העובד ממפגע במקום עבודתו כגון בור מסוכן או רטיבות מחליקה ובכל מקרה בו פעל המעביד בניגוד לכללי בטיחות ספציפיים הקיימים ביחס לאותו סוג עבודה.

לאחר תאונת עבודה, באפשרות הנפגע לפנות למוסד לביטוח לאומי בבקשה כי יכיר בתאונתו כ-"תאונת עבודה" ומתוקף כך יהיה זכאי לקבלת דמי פגיעה בגין תקופת אי כושר ראשונית שנגרמה לו בעקבות התאונה ובהמשך יוכל להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה לקביעת דרגת נכות בעבודה אשר עשויה לזכות את הנפגע בפיצוי חד פעמי או קצבה בהתאם לדרגת הנכות שתיקבע לו, וזאת ללא כל קשר לנסיבות התאונה ואחריות המעביד להתרחשותה.

את התביעה למוסד לביטוח לאומי על הנפגע להגיש בתוך שנה ממועד התאונה, שאחרת יפחית המוסד לביטוח לאומי סכומים מן הכספים המגיעים לנפגע.

לעומת זאת, את התביעה נגד המעביד ניתן להגיש בתוך 7 שנים ממועד התאונה. לפיכך, במקרים רבים, עובדים אשר נמנעו מלתבוע את מעבידם לאור קיום יחסי העבודה בין הצדדים, יוכלו לעשות זאת לאחר סיום יחסי העבודה ובלבד שלא חלפו 7 שנים מהתאונה.

יחד עם זאת, לעיתים ישנו קושי להוכיח תביעה נגד מעביד לאור חוסר שיתוף פעולה מצד המעביד והעדים לתאונה, אשר עודם עובדים במקום העבודה ולא יסכימו להעיד לטובת הנפגע. לפיכך, מומלץ לתעד את המפגע מיד בסמוך לתאונה בתמונות ולאסוף מה שיותר הוכחות לקיום המפגע ולקיומה של רשלנות מצד המעביד.

הכותבת הנה עורכת דין בתחום נזקי הגוף ושותפה במשרד עורכי הדין נינאי-קליין ושות'.

המידע המובא בכתבה זו הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי כהגדרתו בחוק.