עד כה, כל אדם שרצה להגיש תביעות בעניין סכסוך משפחתי, למשל: תביעת גירושין, התרת נישואין, תביעת מזונות, תביעה כספית או רכושית, תביעה שנוגעת לילד או ילדה לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (למשל, תביעת משמורת), תביעת אבהות ועוד, היה יכול להגישן ללא הגבלה, בכפוף לדין ולכללי ״מירוץ הסמכויות״ שבין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הרבני.

 

החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע״ה- 2014, שהתקבל בכנסת ביום 8.12.14, הולך לשנות את כללי המשחק למתגרשים. עם כניסת החוק לתוקף, לא תתאפשר עוד הגשת תביעות בעניין סכסוך משפחתי באופן מיידי, ולמעשה מוטלת חובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך בטרם הגשת תביעות מסוג זה, דבר שהיה בגדר רשות בלבד עד כה.

 

מהי מטרת החוק?

 

לפי סעיף 1 לחוק: "מטרתו של חוק זה לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של כל ילדה וילד."

 

מהי תמצית החוק?

 

עם כניסת החוק לתוקף, תוך 9 חודשים מיום פרסומו, צד שיהיה מעוניין להגיש תביעות בעניין של סכסוך משפחתי, יהיה מוכרח להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך לערכאה שיבחר, בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין האזורי הרבני. לאחר הגשת הבקשה, יחידת הסיוע (גוף המורכב מעובדים סוציאליים ואנשי מקצוע נוספים) שליד הערכאה המשפטית אליה הוגשה הבקשה, תנסה לסייע לצדדים ליישב הסכסוך בהסכמה. רק לאחר חלוף המועד הקבוע בחוק ובהיעדר הסכמה בין הצדדים ביחס לסכסוך המשפחתי, תינתן לאותו צד שהגיש בקשה ליישוב סכסוך, זכות מוגבלת בזמן להקדים ולהגיש תביעותיו לערכאה שיבחר.


יצוין, כי צד לבקשה ליישוב סכסוך רשאי להגיש בקשה לסעד דחוף, בקשה לסעד זמני לשמירת המצב הקיים או לעיכוב יציאה מן הארץ בכל עת לערכאה השיפוטית המוסכמת לכך לפי דין.

 

בדברי ההסבר לחוק, הוסבר כי מרוץ הסמכויות שבין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הרבני קיים כבר עשרות שנים, דבר אשר מוסיף התדיינויות משפטיות על עצם שאלות הסמכות, ואף מביא את הצדדים להגשת תביעות משפטיות. זאת, אף בשלבים מוקדמים של הסכסוך האישי בטרם גיבשו סופית את רצונם, ובטרם מיצוי הליכים חלופיים ליישוב הסכסוך, כמו גישור, ייעוץ או טיפול, מחשש שבן הזוג האחר יקדים ויפנה לערכאה המשפטית הנוחה לו.

 

עוד הוסבר כי הסכסוך המשפטי המשפחתי נמצא בצלו של הסכסוך האישי-רגשי שקדם לו, אשר משפיע ומושפע ממנו לאורך כל ההליך המשפטי. מאחר ובמקרים רבים בעלי הדין בסכסוך מסוג זה יצטרכו להמשיך ולקיים מערכת קשרים ביניהם כהורים לילדים גם לאחר תום ההליך המשפטי, הוצע להטיל חובה על הצדדים לפתוח תובענה בדרך של בקשה ליישוב סכסוך, כאשר לאחריה יוזמנו הצדדים לפגישה ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית אליה הוגשה הבקשה, במסגרתה ייערך על ידי גורם מקצועי מהתחום הטיפולי אבחון ראשוני של הסכסוך המשפחתי ובדיקה של רצונותיהם וצורכיהם של הצדדים.

 

כמו כן, יינתן להם מידע על הדרכים שעשויות לסייע להם ליישב את הסכסוך ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולהתמודד עם השפעותיו לרבות באמצעות ייעוץ, גישור, טיפול משפחתי או זוגי ועוד.

 

מדובר למעשה בהוראת שעה שתעמוד בתוקף למשך שלוש שנים מיום פרסומו של החוק, ובפיילוט במסגרת המאמץ לסייע ליישב סכסוכים משפחתיים בהסכמה תוך צמצום הצורך בניהול הליכים משפטיים אשר מביאים לעיתים להסלמת הסכסוך, ויוצרים נזק כבד למעורבים בהם, בני הזוג וילדיהם. בדרך זו, אולי יהיה ניתן גם להקל מהעומס הכבד המוטל על הערכאות המשפטיות שעוסקות בסכסוכי משפחה.


אין באמור בכתבה זו משום חוות דעת משפטית או המלצה ואין בה כדי למצות את כל הסוגיות הנוגעות לנושא זה. אין בכתבה זו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי פרטני, ובכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדות ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. כתבה זו נכתבה בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מיועדת לנשים וגברים כאחד.