עיקולים טרם מתן אזהרה

לאור מקרים רבים אשר הונחו על שולחני נראה לעין כי חייבים רבים מנצלים את הליכי בית המשפט ואת מועדי הדיון אשר נקבעים לעתיד לא ידוע. בתי המשפט עמוסים והתביעות רבות.

מטרת מאמר זה לשפוך אור על מקרים בהם אנו חוששים כי ניהול הליך רגיל , דהיינו הגשת כתב תביעה, כתב הגנה, כתב תשובה, תצהירים וסיכומים ולבסוף פסק דין ישאירו אותנו בפני שוקת שבורה וללא יכולת לפרוע את החוב.

ההליכים הינם ארוכים מאוד, בו בזמן יש חשש כי הנתבע (בבית משפט) או החייב (בהליכי הוצאה לפועל) יבריח נכסים או מי מטעמו.

מתי נוכל לבקש מבית המשפט או מרשם ההוצאה לפועל ליתן אפשרות לנקוט בהליכים טרם מתן אזהרה הפוגעים בחירותו ובאפשרותו של החייב להתגונן? האם הדבר אפשרי?

נפריד בין ההליכים על מנת לבחון את האפשרויות העומדות בפנינו:

הליכי עיקול זמני טרם מתן אזהרה בהוצאה לפועל:

יוער כבר עתה כי הליך זה הינו מתייחס אפוא בבקשה לביצוע שטר ובקשה לביצוע פסק דין.

על הזוכה אשר אוחז בשטר, לגשת בבקשה מתאימה לרשם ההוצאה לפועל ולבקש להטיל עיקולים טרם ייוודע לחייב כי נפתח כנגדו תיק הוצאה לפועל ואף טרם קבלת האזהרה לידיו.

על הזוכה לגשת ללשכת ההוצאה לפועל יחד עם השטר המקורי והעתקים כנדרש, בקשה מלווה בתצהיר וטפסי עיקול צד ג'.

בבקשה על הזוכה לציין את חשבונות הבנק "החשודים" בהברחת נכסים , נכסי מקרקעין, מטלטליו, רכב מסוים , עיקול ברישום בחנות העסק וכל נכס אחר אשר שייך לחייב או מי מטעמו.

יצוין כי העיקול מתייחס לעיקול ברישום ולאו לתפיסת נכסים.

בבקשה על הזוכה לפרט מדוע תינתן האפשרות לנקוט בהליכים הפוגעים בחירותו ובאפשרותו של החייב להתגונן, בכך שיפרט כי ישנו חשש כבד מאוד כי במידה ולא יינתנו העיקולים הזמניים כמבוקש בזמן מתן האזהרה דרך לשכת ההוצאה לפועל, ימשיך המבקש/הזוכה ברדיפה אין סופית אחר ביצועו של תיק ההוצאה לפועל ובמקביל המשיב ימשיך בפעולותיו (ו/או באמצעות אחרים מטעמו) להברחת נכסים באופן אשר ימנע מן המבקש לגבות את חובותיו באופן אשר יכשיל את האפשרות למימוש החוב ומילוי הוראות החוק.

לדוגמא: לאור העלמות החייב מדירתו לימים ארוכים וללא יכולת ליצירת קשר, נראה כי החייב מגלה דפוס התנהגות של בריחה והשתמטות מהחובות המוטלים עליו ובוחר בדרך של אי אמירת אמת ומעלה חשש כבד כי בזמן שמתקיים הליך משפטי כנגדו, יסכל את ביצועו על ידי הברחת הנכסים ואו והיעלמות מהשטח ו/או יציאת הארץ לצמיתות, דבר העלול לסכל הליכי הביצוע בתיק הנ"ל ולא יהיה ממה ומאין להיפרע.

על הזוכה להראות כי הזכות לעיקול זמני נובעת מראיות מהימנות לכאורה להברחת נכסים ומאומתת בתצהיר של הזוכה.

בשונה מהליך אזרחי בהתאם לתקנות סדר דין האזרחי, אין הזוכה מחויב להפקיד כל ערובה/עירבון או התחייבות עצמית לביצוע הליך זה.
נקודה חשובה: ככל שסכום השטר גבוה ייתכן שיאושר הליך זה על ידי הרשם.

מספר אפשריות לאחר הגשת הבקשה:

תאושר הבקשה- יישלחו העיקולים במדיה אל הגורמים הרלוונטיים (במידה ומבוקש עיקול מטלטליו יהיה על הזוכה לדאוג לעניין זה באופן אישי). ורק לאחר מכן תישלח האזהרה.

תידחה חלקית- ייתכן שהרשם יורה על הרחבה מסוימת בתצהיר או תיקונו אשר יפרט מהם המקורות לחשש כי החייב יבריח נכסים או מעלים אותם כעת. בכדי למנוע מצב שכזה עו"ד אייל אשכנזי עורך את הבקשה ומנסה לדלות כל מסמך , תמונה, שימוש בפייסבוק, חקירה כלכלית ועוד.

תדחה הבקשה במלואה – לאחר שהרשם התרשם כי אין חשש כי אי ביצוע ההליך יכביד על ביצוע פסק הדין או הליך הגבייה והתצהיר הינו תצהיר חלקי ביותר.

בקשה להטלת עיקולים זמניים במעמד צד אחד – בהליך אזרחי:

ההליך זהה אך מורכב יותר, יש להגיש כתב תביעה ולהגיש בקשה להטלת עיקולים זמניים במעמד צד אחד.

התנאים המקדמיים להענקת סעד זמני (תקנות 373-360 לתקסד"א):

• ראיות לקיומה של עילה לכאורה וסיכויי הצלחה
• מאזן הנוחות/הנזק
• תום לב/ניקיון כפיים
• שיהוי

​

"הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן, נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחד."

יש לפרט כי בנסיבות המקרה, אף אם יזכה המבקש בדין, הרי שעד שיסתיים הדיון בעניינו קיים חשש ממשי ביותר כי לא יוכל להיפרע מכספי המשיבים, ברי כי הנזק של המבקש יהא גדול יותר מנזקם של המשיבים, אם לא יטיל בית המשפט הנכבד את העיקולים המבוקשים כפי שיפורטו ברישא התביעה.

בשונה מהוצאה לפועל, יורה בית המשפט על הפקדת עירבון/ערובה /התחייבת עצמית ללא הגבלה בסכום כתנאי להטלת אותם עיקולים המבוקשים. וזאת לאור הנזק שיכול להיגרם לנתבעים בבקשות שכאלה טרם הגשת כתב הגנה.

האמור לעיל אינו מהווה תחליף לקבלת יעוץ משפטי פרטני של עורך דין.