הרפורמה החדשה של הכונס הרשמי: פשיטת הרגל תוגבל בזמן

סוף לעינוי הדין של החייבים והנושים? במסגרת הרפורמה ישלם החייב במשך שנה וחצי תשלומים חודשיים כפי שהמנהל המיוחד המליץ ובמקביל בתקופה זו יבצע המנהל חקירת יכולת מקיפה לבחינת מצבו של החייב.

בתום השנה וחצי יוגש לביהמ"ש דו"ח מסכם ובו המלצה על הכונס הרשמי, פרופ' דוד האן, במסגרת פיקוחו על הליך פשיטת הרגל, מקדם רפורמה במסגרתה ייקצב להליך פשיטת הרגל מסגרת ודאית של זמן ופירעון.

המטרה היא לייעל את ההליך בכמה מובנים – מתן אופק לחייב להשתחרר במועד ידוע מחובותיו; מתן ודאות לנושים באשר לרמת החזר החוב; מתן ודאות לבתי המשפט, לכנ"ר, למנהלים המיוחדים באשר למשך ומסגרת ההסדר.

המצב כיום הוא שבמערכת כ-2,000 תיקי פשיטת רגל שנפתחו לפני 1.1.2006. בתיקים אלה אורכו הממוצע של תיק הוא כ-10 שנים. כיום נפתחים מדי שנה כ-9,000 תיקים שחלקם נועדו לגורל דומה.

הרפורמה של הכנ"ר היא בת שני שלבים. בשנה וחצי לאחר צו הכינוס - החייב ישלם את התשלומים החודשיים כפי שקבע בית המשפט. אולם במשך תקופה זו יבצע המנהל חקירת יכולת מקיפה לבחינת מצבו של החייב – נכסיו, השתכרותו העתידית וכו'.

לאחר שנה וחצי, יגיש המנהל לבית המשפט דו"ח מסכם ובו ימליץ על תוכנית פירעון הכוללת לוח זמנים מוגדר התפורה למידותיו של כל חייב. בסיומה יקבל החייב הפטר (שחרור מלא מהסטטוס של פושט רגל). הרפורמה, שאינה דורשת תיקוני חקיקה, תיושם כבר בתחילת שנת המשפט הקרובה.

בכך היא מצטרפת לשורת תיקונים שמובילים משרד המשפטים ורשות האכיפה והגבייה כמו המסלול הירוק והאדום, והמסלול המקוצר.

התוכנית מבוססת על שיתוף פעולה מלא של החייב. אם ישתמט, יעלים נכסים, לא יעמוד בתשלומים, הוא יחזור למסלול הרגיל של ההוצאה לפועל ואופק השחרור יתרחק. אגב, כיום 94 אחוז מהבקשות לפשיטת רגל הם של החייבים, מה שמעיד אולי על "התועלת" הכלכלית שלהם מהתמשכות ההליך.

 בכנ"ר סבורים שהמסלול הקצוב דווקא יסייע להם להשתחרר מהסטיגמה וממשטר ההגבלות (לא יכול להיות עוסק מורשה, לפתוח חברה). למדינה, מנגד, יש אינטרס לחתוך את התמריצים השליליים של החייב (להעלים נכסים, לעבוד בשחור) ולהחזירו למעגל חיים יצרני.

הבעיה היא ששוללים פה זכויות וחירויות של חייב. זה בסדר לתקופה מוגבלת, אבל לא בלי סוף. עבריין פלילי יודע שהוא נכנס לכלא לאיקס שנים, בפשיטת רגל אין לך מושג מתי זה ייגמר. זה גם מדכא יזמות עסקית".

דוד האן: "קציבת פרק זמן מוגדר להליכים יאפשר לנושים לזכות בפירעון בתוך זמן קצוב וייתן לחייב אופק לסיום ההליך ולשיבתו לפסים יצרניים במשק הישראלי תוך מיצוי יכולותיו הכלכליות, המקצועיות והיזמיות".

שינוי נוסף, הקלה נוספת לחייבים, היא מתן אפשרות ל"חזרה בתשובה". אם עד היום הברחת נכסים הייתה למחסום בפני הפטר והליכה לקראת החייב – הרי שעתה ניתנת לחייב הזדמנות לתקן את דרכיו, לגלות את שהסתיר, ולקבל הזדמנות נוספת. זה כמו "מבצע החזרת האמל"ח הגנוב מצה"ל" אומרים בכנ"ר, כאשר המחשבה היא הגדלת התועלת לנושים בהגדלת הרכוש שיעמוד לפירעון.

"מתן הפטר כנגד גילוי מלא על רכושו של החייב הוא מתכון לתמרוץ החייב לשתף פעולה עם המנהל המיוחד והנושים ולהשיא את הרכוש שיעמוד לפירעון לנושים", אומר האן, "מגמות אלה תואמות את המדיניות הנוהגת בכלכלות המערב ואת עיקרי דוח המחקר העדכני של הבנק העולמי בעניין חדלות הפירעון של יחידים".

הרפורמה קיבלה את ברכת הדרך מנשיא בית המשפט העליון. הגשמתה מבוססת על 100 עורכי דין המצויים במאגר "המנהלים המיוחדים". משמעות המהלך על שכר הטרחה שלהם תשפיע לבטח על עמדתם כלפיה. החשש הוא שקיצור ההליך יקצר את טווח ההשתכרות פתרון אפשרי הוא בעדכון שכר הטירחה שלהם המעוגן בתקנות.