תשלום פיצויים לנהג משאית שהתפטר

בעניין שחרור כספי פיצויים לעובד  מענף התובלה שהתפטר, על פי ההסכם הקיבוצי בענף התובלה, נקבע כדלקמן:

 

הפרשות המעסיק בגין השלמת פיצויי הפיטורים בשיעור של 2.33% לקופה אישית לפיצויים, יבואו במקום חובת תשלום של 28% מפיצויי הפיטורים לעובד מאת המעסיק, במועד סיום עבודתו, בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק, בגין התקופה והרכיבים שבגינם הופרשו בלבד, בכפוף לכך שהמעסיק מוותר על כל הסכומים שהופרשו על ידו לקופה האישית לפיצויים.

 

 המשמעות לכך היא, כי התשלומים לקופת הביטוח או לקרן הפנסיה יבואו במקום פיצויי פיטורים לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים,  נקבע עוד, כי ההפקדות ותשלומי המעביד עבור רכיב פיצויי הפיטורים לא ניתנים להחזרה למעביד, למעט אם העובד משך כספים מקופת הגמל לפני שקמה לו או לשאריו זכאות לקבלת הכספים מקופת הגמל לפי תקנונה בשל אירוע מזכה.

 

מקור חוק נוסף המאפשר את קבלת כספי הפיצויים, בגיל פרישה, נובע מכוח סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים הקובע כדלקמן:

 

סכומים ששולמו לקופת גמל לתשלום פיצויי פיטורים, או ששולמו או שהופרשו לקופת גמל לקצבה- אינם ניתנים להחזרה, להעברה או לשעבוד או לעיקול גם במקרה שהעובד בחר להתפטר מיוזמתו.

 

קיימת  לעובד אפשרות לדרוש את כספי הפיצויים במקרה שכספים אלו מיועדים לביטוח קצבה ולא נקבע בהסכם קיבוצי או בהסכם אחר שהוא ניתן להחזרה למעביד. ראוי לציין בעניין זה, כי אין עמדה חד משמעית בפסיקת בתי הדין לעבודה בעניין זכאותו של העובד לקבלת כספים אלו.

 

במקרה שעו"ד עופר בן אבי טיפל, לאחר שהוגשה תביעה לבית הדין לעבודה בעניין נהג משאית שהתפטר מיוזמתו, מעבודתו בחברת תובלה גדולה  ממרכז הארץ, ניתן פסק דין, לפיו זכאי נהג המשאית לתשלומי פיצויים בסך של קרוב ל- 20,000 ש"ח וזאת בהתאם לזכותו לקבלת הפיצויים לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים.