מספר כללים על פיטורים לא חוקיים:

 

1. פיטורי עובד לא יכולים להיעשות משיקולים זרים, אלא רק בתום לב ומסיבות ענייניות.

 

2. הפסקת העסקתו של עובד לתקופה קצובה, שהעסקתו מתחדשת באופן קבוע, בתום התקופה הקצובה, כמוהם כפיטורים של עובד המועסק לתקופה שאינה קבועה מראש.

 

3. פיטורים צריכים להיעשות בהליך מסודר, ולא בדרך של הפסקת שיבוץ למשמרות.

 

 

באילו נסיבות אוסר הדין על פיטורי עובדים?

 

1. אסור לפטר עובד בשל פעילותו לקידום התארגנות עובדים במקום העבודה.

 

2. אסור לפטר עובד בשל תלונה על תנאי עבודה לא הוגנים או בשל הגשת תביעה לקבל זכויות שלא שולמו לו.. אסור לפטר גם עובד שסייע בתום לב לעובד אחר להגיש תביעה.

 

3. אסור לפטר עובד על מנת להימנע מלשלם לו זכויות סוציאליות הנובעות מוותק בעבודה.

 

4. אסור לפטר עובד מחמת מינו, נטייתו המינית, מעמדו האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית, היותו הורה, גילו, גזעו, דתו, לאומיותו, ארץ מוצאו, השקפתו, מפלגתו או שירותו במילואים. בנוסף, יש צורך בקבלת היתרלפיטורים של נשים בטיפולי פוריות, בהריון ולאחר חופשת לידה (בחופשת לידה הפיטורים אסורים) ולפיטורים של עובד המשרת במילואים, שיכול להינתן רק אם הפיטורים לא נעשו מסיבות אלה.

 

 

5. אסור לפטר עובד מחמת היותו אדם עם מוגבלות או בן משפחה של אדם עם מוגבלות, אם הוא כשיר לבצע את עבודתו או ניתן להתאים את העבודה למוגבלות, באופן שלא מטיל על המעסיק נטל בלתי סביר.

 

6. אסור לפטר עובד בשל תלונה שהגיש נגד מעבידו או נגד עובד אחר לשם חשיפת עבירות, פגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין או בשל סיוע לעובד אחר להגיש תלונה.

 

7. אסור לפטר עובד אשר נעדר מהעבודה עקב מחלתו במהלך התקופה בה עומדים לזכותו ימי מחלה שצבר.

 

 

 


 


עודכן ב: 09/12/2012