פירוק חברה: פירוק מרצון

 

לא מעט חברות מוקמות בשנה, ולא מעט חברות מתפרקות בשנה. פירוק חברה משמעו חיסולה של האישיות המשפטית שנקראת "חברה", ולמעשה זוהי הכרזה כי החברה "נפטרה" מהעולם.


פירוק חברה יכול להיעשות הן על ידי בית משפט והן על ידי בעלי המניות עצמם ללא התערבות של בית משפט. מאמר זה יעסוק בפירוק מרצון על ידי בעלי מניות. פירוק מרצון על ידי בעלי מניות מתחלק לשני סוגים:


א. פירוק מרצון בהצהרת כושר פירעון, דהיינו לחברה נותרו מספיק מזומנים/נכסים לפרוע את חובותיה ל-12 החודשים הקרובים החל ממועד החלטתה על הפירוק.


ב. פירוק מרצון באין הצהרת כושר פירעון – דהיינו לחברה לא קיימים מספיק מזומנים/נכסים לפרוע את חובותיה ולכן פירוק זה מנוהל בשיתוף עם נושי החברה.


המשותף לשני הסעיפים לעיל הוא רצונם של בעלי המניות בחברה לגרום לחיסולה, אשר לפעמים יכול לנבוע מסיבות שונות, אם זה מרצונם של בעלי המניות לפרק את השיתוף ביניהם עקב סכסוך, אם מדובר בחברה ריקה שרק צוברת חובות, החברה הפסיקה פעילות, שיקולי מיסוי ועוד.


לצורך פירוק חברה בכל אחד מהמסלולים לעיל נדרשים בעלי המניות לכנס אסיפת בעלי מניות במסגרתה הם מכריזים כי הם מעוניינים לפתוח בהליכי פירוק ולצורך כך הם ממנים מפרק. וכן לפרסם את החלטתם בדרך הקבועה בפקודת החברות. אם מדובר בפירוק בהצהרת כושר פירעון נדרש גם כינוס של אסיפת נושים, ובחירה של מפרק לפי העדפתם של הנושים.


על המפרק לדאוג להכין דוח פירוק המפרט את כל נכסי החברה, ולפעול למימוש נכסי החברה וסילוק חובותיה.


חברה אשר לא תשלם את האגרות הקיימות לחובתה אצל רשם החברות לא תוכל להתפרק, לכן חברה שנמצאת בהליכי פירוק רשאית להגיש לרשם החברות בקשה לפטור מתשלום אגרות בהתאם לתצהיר אי פעילות שיוגש.

דילן מסוארי, עורך דין


עודכן ב: 16/02/2014