רוב תוכניות הפרישה, נרכשות במהלך חיי הנישואין, וכוללות זכויות פנסיה, כספים בקופות גמל, קרנות השתלמות, פוליסות ביטוחי מנהלים וחסכונות פרטיים נוספים שמיועדים לפרישה – לא תמיד אנחנו יודעים בדיוק מה יש לנו ובוודאי שלא מה יש בדיוק לצד השני אולם זכויות אלו בין אם הן ידועות ובין אם לאו, נכנסות לשקלולי החלוקה כשדרכיהם של בני זוג נפרדות.

 

לפיכך, כאשר אדם, שצבר את זכויות הפנסיה, יפרוש לגמלאות, יהיה בן זוגו זכאי לקבל, מחצית מתשלומי הפנסיה, שנצברו בתקופה בה היו בני הזוג נשואים זה לזה ולהיפך.

 

מאחר ומדובר בזכות הדדית הקיימת לשני הצדדים, לעיתים הזכויות הפנסיוניות, שהצטברו לבני הזוג ,יהיו שוות ויתקזזו זו כנגד זו, ולעיתים, כאשר ישנו פער, בשווי הזכויות, מי שצבר סכום גבוה יותר, יידרש להעביר לצד השני את מחצית ההפרש בין סכומי הצבירה.

 

למרות שחלוקת כספי הפנסיה נעשית בפועל רק עם הפרישה, חשוב לעגן ולקבוע את אופן חלוקת הזכויות הללו, כבר בהסכם הגירושין על מנת לדעת בעת הגירושין מהו אותו אחוז, שיעמוד לזכותו של הצד, שצבר זכויות בסדר גודל קטן יותר, עם היציאה לגמלאות או הפרישה ממקום העבודה של בן זוגו.

 

הבעיה העיקרית אשר מדאיגה את רוב הזוגות המתגרשים היא כיצד ניתן להבטיח את העברת התשלום העתידי, שעשוי להתרחש לעיתים גם שנים ארוכות לאחר הגירושין?

 

בעיה זו ניתן וחשוב להסדיר כבר במועד הגירושין, על ידי הטלת עיקול אצל הגופים המחזיקים בכספים של בן הזוג וכן על ידי מתן הוראה לגורם, משלם הגמלה להעביר את חלקו של בן הזוג, ישירות לידיו מידי חודש – כך שעם הגיע מועד הפרישה לא יהיה חשש להברחת הכספים וקיפוח זכויותיו של בן הזוג, אשר זכאי לקבל את חלקו.

 

בעיה נוספת בהסדר כזה היא שבין בני הזוג נשאר עניין כספי פתוח הנוגע להתחשבנות העתידית.

 

על מנת להימנע מכך, ניתן לבצע חלוקה של הזכויות, מבלי להמתין למועד הפרישה, ומבלי שאחד מהצדדים, יישאר חייב כספים לשני גם בעתיד וזאת, על ידי חישוב שווי הזכויות הנזילות, נכון למועד הגירושין והיוונם ובמקביל, מציאת מקורות כלכליים אחרים של בני הזוג ובאמצעותם לבצע קיזוז בין הזכויות.

 

כך למשל, ניתן גם להשתמש בכספים, המגיעים לבן הזוג לאחר מכירת דירת המגורים המשותפת, לצורך הקיזוז בגין זכויות הפרישה או לחילופין, לקבוע, כי חיסכון שנצבר, על ידי בני הזוג במהלך הנישואין, לא יחולק, אלא הכספים שבו, יועברו במלואם לבן הזוג הזכאי לקבל את חלקו, בזכויות הפנסיה של משנהו.