ידועים בציבור הינם בני זוג שמערכת היחסים ביניהם דומה ליחסים שבין בני זוג נשואים ,אך מן הבחינה המשפטית הם אינם נחשבים לנשואים.

 

מתן הכרה משפטית בבני זוג כ 'ידועים בציבור' הינה ,קביעה כי בני הזוג ביקשו, בין במפורש ובין במשתמע, להחיל על מערכת היחסים ביניהם את מכלול החובות והזכויות של דיני הנישואין והגירושין.זוהי קביעה משמעותית ובעלת השלכות כלכליות,הן ביחסים הפנימיים בין בני הזוג, והן ביחסים החיצוניים כלפי צד ג' .

 

במישור היחסים הפנימיים תוביל ההכרה בבני הזוג כ 'ידועים בציבור', בין היתר, להחלת מערכת דיני הגירושין על הצדדים בעת הפירוד. כך למשל, עשוי הידוע בציבור להיות מחויב במזונות האישה ובתשלום מדור אישה. הרכוש שנצבר יחולק על פי כללי חזקת השיתוף ובכלל זה גם זכויות פנסיה שצבר הידוע בציבור, ותתכן אף זכאות לנכסי קריירה.

 

במישור היחסים החיצוניים עשויה להוביל הכרה ב 'ידועים בציבור' למתן זכויות ירושה,קצבאות שארים, הכרה בדיירות מוגנת ,הקלות במיסוי וכיוצ"ב .

 

הקושי בהגדרת מי נחשב ל 'ידוע בציבור' נובע בעיקר בשל העדר הגדרה אחידה ושיטתית של המושג בחוקים השונים,והעדר הגדרה ברורה של הזכויות והחובות הנובעות ממערכת יחסים של 'ידועים בציבור' .

 

היסודות המרכיבים מערכת יחסים של 'ידועים בציבור' הם שניים חיי משפחה וניהול משק בית משותף.היסוד הראשון מלמד על כך כי בני הזוג קשרו את גורלם זה בזה על ידי קיום חיים אינטימיים כמו בעל ואשתו המושתתים על אותו יחס של חיבה ואהבה,מסירות ונאמנות.היסוד השני – ניהול משק בית משותף .

 

למה הכוונה ניהול משק בית משותף ? "לא סתם משק בית משותף מתוך צורך אישי, נוחות, כדאיות כספית או סידור ענייני, אלא כפועל יוצא טבעי מחיי המשפחה המשותפים, כנהוג והמקובל בין בעל ואישה, הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים......

 

משק בית משותף פירושו שיתוף במקום מגורים,אכילה שתיה ,לינה,הלבשה ושאר הצרכים שאדם נזקק להם בימינו אנו בחיי יום יום,כאשר כל אחד מבני הזוג מקבל את הדרוש לו ותורם אם מכספו ואם מטרחתו ועמלו את חלקו כפי יכולתו ואפשרויותיו ". ע"א 621/69 נסיס נ' יוסטר

 

מדובר אם כן בתנאי סף מצטברים ומהותיים המעידים על קיומם של חיי משפחה וניהול משק בית משותף, אשר ייבחנו עפ"י קריטריונים סובייקטיביים כלומר : כיצד ראו בני הזוג את עצמם ואת מערכת היחסים ביניהם.
 

העובדה שקיים בין הצדדים קשר של 'ידועים בציבור',אין בה כשלעצמה ראיה לקיום שיתוף קנייני בנכסים . ואין בכך כדי להקנות לצד כלשהו באופן אוטומטי זכויות מלאות כשותף בנכסי בן הזוג – על התובע להראות כי מנסיבות החיים המשותפים של בני-הזוג ניתן לבסס את ההנחה, שכוונתם המשותפת היתה לשיתוף בנכסים .

 

ההבדל בין זוג נשוי, לבין זוג הידוע בציבור, הוא בכך ,שרובץ נטל הוכחה כבד יותר ,על מי שינסה להוכיח ,את כוונת השיתוף בנכסים, של בן הזוג הידוע בציבור.

 

הטעם להבחנה מקורו ברמת המחויבות ההדדית המאפיינת קשר נישואים לבין זו המאפיינת קשר של 'ידועים בציבור' המחויבות הגבוהה כרוכה וטבועה במוסד הנישואין עצמו, ולא בנקל יכול מי מבני הזוג להשתחרר ממנה -נדרשים גירושין רשמיים להתרת הקשר. ואילו בין בני-זוג ידועים בציבור רמת המחויבות נובעת מנסיבותיו של הקשר ,במקרה הנתון ותלויה, לחלוטין ברצונותיהם המשתנים של בני הזוג –צד מעוניין עשוי לסיים את הקשר באופן חד צדדי ומיידי.

 

לעתים, בני זוג מקיימים חיי זוגיות משותפים ללא אקט פורמאלי של נישואין מתוך בחירה ,לעומת מקרים בהם העדר הנישואין נובע ממניעה להינשא (כהן וגרושה, ממזרים או ספק ממזרים, בין בני זוג מאותו המין ועוד ).במקרים אחרים עשוי הדבר להעיד על ארעיות הקשר או על היותו בלתי מחייב, באופן השולל קיומה של כוונה לשיתוף רכושי.

 

כפי שנקבע בפסק דין שניתן לאחרונה בביהמ"ש למשפחה בת"א:" ... ההחלטה שלא להינשא,בהיעדר מניעה אובייקטיבית ,עשויה בעצם להתפרש כהצהרת הצדדים או של אחד מהם,על היעדר כוונה ליצור יחסים משפטיים מחייבים. מאותה הסיבה,יש במקרה מעין זה,לבחון בזהירות מהו היקף הנכסים והזכויות הכלולים בחזקת השיתוף."

 

מכאן שבכל מקרה ומקרה,ייבדק הקשר הזוגי, נסיבותיו והכוונות אשר הונחו בבסיסו, ויינתן משקל לרצונם החופשי של בני הזוג בעיצוב הקשר הזוגי ביניהם ובקביעת ההסדר הרכושי החל על נכסיהם, בין במפורש ובין במשתמע .

 

הכבדת הנטל כוללת הוכחת כוונה לשיתוף נכסים בין בני זוג ידועים בציבור באמצעות ראיות נוספות מעבר לעצם החיים המשותפים יחדיו, והיא נובעת מהזהירות שלא לכפות על בני זוג שאינם נשואים התחייבויות רכושיות בניגוד לרצונם, רק בשל מגוריהם המשותפים יחד .

 

אין פרק זמן מינימאלי קבוע ומחייב שבמהלכו צריכה להתקיים הזוגיות כדי להעניק הגדרה של 'ידועים בציבור' וכבר היו מקרים בהם ביהמ"ש הכיר באדם כ 'ידוע בציבור' לאחר חודשים ספורים של ניהול חיים משותפים. באופן דומה גם אין חיוב למגורים בבית אחד ויחיד ,בני זוג החיים יחד יכולים לחלק את זמנם בין שני בתים ותוך מאמץ משותף לקיים את התא המשפחתי .

 

מאחר ואין הגדרה משפטית אחידה של 'ידועים בציבור' וכדי לענות על השאלה ,האם הם קנו לעצמם בני הזוג "מעמד" של 'ידועים בציבור' ביהמ"ש יבחן את מכלול יחסיהם ואת המרכיבים השונים והמאפיינים הספציפיים ,המתקיימים ביחסים הללו .כל מקרה ונסיבותיו ,מתוך ראייה כוללת של העובדות.

 

 


האם תיתכן הכרה ב"ידועים בציבור" כשאחד מהם או שניהם נשואים לאחרים?
 

 


 

 

התשובה לכך היא חיובית. ניתן לקבל הכרזה שמאן דהוא "ידוע בציבור" גם כאשר אחד הצדדים או שניהם נשואים לאחר. השאלה היא כמובן שאלה שבעובדה הדורשת הוכחה.


חוקים מסויימים מגבילים במפורש את זכויות ה"ידוע בציבור" לעומת בן הזוג החוקי, והם מעדיפים במקרה של התנגשות את בן הזוג החוקי. כך, למשל, סעיף 55 לחוק הירושה מאפשר ל"ידוע בציבור" לרשת בתנאי מפורש שהן המוריש והן ה"ידוע בציבור" לא היו נשואים לאחר ביום הפטירה.
 


עודכן ב: 21/08/2013