כושר השתכרות וחלוקת הון אנושי בגירושין

כושר השתכרות

בעולם המודרני הנכס הכלכלי המשמעותי ביותר הוא היכולת להמשיך להרוויח,צבירה מתמשכת של היכולת להרוויח ולהמשיך לממן את עצמנו = הון אנושי=כושר השתכרות =קניין / רכוש שיש לחלקו.

התפתחותו המקצועית של האדם מהווה פרק מרכזי בחייו. תכופות, שלובה ההתפתחות המקצועית של כל אחד מבני-הזוג בזו של האחר בני זוג עשויים לוותר על השכלה או על משרה, לעבוד או ללמוד שעות מעטות יותר, להקריב פוטנציאל לקידום ואף לוותר לחלוטין על קריירה, כל זאת כדי שיוכל בן הזוג האחר להתפתח בעצמו, למען טובתו-שלו ולמען הקשר הזוגי וטובתה של המשפחה בכללותה .

מחקרים מראים כי בעקבות גירושין רמת החיים של הגברים עולה ב-42% בעוד שזו של הנשים יורדת ב-70% הסיבה לכך היא שהגברים ברובם המכריע של המקרים הם אלו שנשארים עם כושר ההשתכרות כאשר בהרבה מקרים נשים בכלל לא עובדות מחוץ לבית . מכאן שאם לא מחלקים את ההון האנושי תיווצר פגיעה שיטתית בנשים.כל עוד לא מחלקים את ההון האנושי לא ניתן יהיה להימנע מהפגיעה הזו שכן החלוקה לא תהיה שוויונית .

כפי שמנסיבות חיי הנישואין – אורח הנישואין התקין והמאמץ המשותף – ניתן לאתר הסכמה לשיתוף בדירת מגורים או בעסק, כך הוא גם באשר לפירות הצומחים מכושר השתכרות שנרכש בצוותא. במסגרת אותו "הסכם מכללא", אין זה סביר לומר שבן-זוג אחד הסכים לוותר מעצמו ולסייע בפיתוח כושר ההשתכרות של בן-הזוג האחר, מבלי שהובטח לו ליהנות מכך במקרה של גירושין.