הקמתם עסק, אתם רוצים לקרוא לו בשם של מפורסם, להוסיף תמונות לאתר האינטרנט של העסק, או את הציור של פיטר פן בשלט הכניסה לעסק שלכם, מה עושים?
שימוש בשם של אדם מפורסם
פתחתם מסעדה ורציתם לקרוא לה "טרנטינו" או הקמתם חברת הייטק, ואתם רוצים לכנות אותה "איינשטיין" האם זה חוקי?
חוק הגנת הפרטיות קובע ששימוש בשמו של אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו לשם עשיית רווח, מבלי לקבל את אישורו (ומומלץ בכתב) ייחשב לפגיעה בפרטיות. בית המשפט מפרש "עשיית רווח" באופן רחב, וגם פוטנציאל לרווח נחשב כאן לעשיית רווח.
הגנת הפרטיות חלה על אדם פרטי בלבד, אך במקרה של שימוש בשם של אדם מפורסם שנפטר מן העולם, מוגנת גם זכות הפרסום. אדם מפורסם בחייו או במותו, רוכש לעצמו זכות על שמו ודמותו, שהופכים להיות בעלי ערך כספי. האוניברסיטה העברית למשל, מוכרת את הזכות לעשות שימוש בשמו של איינשטיין. ועל כן, ברגע שעשיתם שימוש בשמו של ידוען או בדמותו, ניצלתם נכס רוחני שיש לאותו אדם, ואתם חייבים לקבל לצורך כך את רשותו, או רשות יורשיו. זכות זו אינה פוקעת עם מותו של אדם.
שימוש בשם מסחרי או בלוגו
החלטתם לפתוח חנות בגדים ולקרוא לה בשם "שמש". האם שווארמה שמש יכולה לתבוע אתכם?
בעיקרון שימוש בשם או בלוגו קיימים ייחשב להפרה אם הסימן (השם או הלוגו) שבו השתמשתם רשום אצל רשם סימני המסחר. חשוב לבדוק את פרטי הזכות הרשומה אצל הרשם על מנת ללמוד את היקף ההגנה. כך למשל תוכלו לדעת האם ההגנה של הסימן מוגבלת לצבע אחד או לכולם, וגם על אילו תחומים משתרעת ההגנה הרשומה. אם למשל בעל מסעדה רשם סימן הוא מוגן בתחום המסעדות אך אין זה מחייב שהוא מוגן גם בתחום האופנה.
ישנם מקרים בהם גם אם הסימן אינו רשום אבל צבר מוניטין, הוא יזכה להגנה, כסימן "מוכר היטב", אך במקרה כזה משימתו של התובע תהיה קשה יותר.
חשוב לדעת שהעקרונות המנחים את החוק ופסיקת בתי המשפט הם מניעת תחרות לא הוגנת והטעייה של הציבור, ולכן בתי המשפט נוטים לאשר שימוש בשמות גנריים (כמו "כסא" או "משפחה") או בשמות תיאוריים (כמו למשל CARGO שמתאר מכנס דגמ"ח) שהם נחלת הכלל.
מאידך הגבילו בתי המשפט שימושים בסימנים שלא היו זהים לחלוטין רק משום שהיה בהם דמיון מספיק, שעלול להטעות את הציבור. ובכל מקרה מומלץ תמיד לרשום סימן אצל רשם סימני המסחר על מנת שתהיו מוגנים ביום שבו תצליחו, משום שמדובר בנכס שעשוי להיות בעל ערך כספי גבוה.
שימוש בדמויות או שימוש בתמונות
באופן כללי, על פי חוק זכות יוצרים, היחיד שיכול להרשות שימוש ביצירה הוא בעל זכות היוצרים ביצירה. לא לטעות- ציור, שורה משיר, שם של ספר, וכל צילום הם יצירה.
בעל זכות היוצרים ביצירה הוא בדרך כלל מי שיצר אותה, יורשיו או מעסיקו. לכן, במידה ועשיתם שימוש ביצירה כלשהי (וגם כל צילום הוא יצירה) מבלי שניתנה הרשות מבעל הזכויות ביצירה, הפרתם זכות, ואתם חשופים לתביעה.
פעמים רבות מידי אנו נתקלים במכתבי התראה טרם הגשת תביעה, המודיעים על הפרת זכויות ביצירה ודרישה לתשלום פיצויים. הבעיה היא, שברוב המקרים המשתמשים כלל לא היו מודעים לפגיעה או לחוק, ובטח לא התכוונו, אך כידוע, אי ידיעה אינה פוטרת מעונש.
דוגמה למקרה כזה ניתן לראות בפסק דין משנת 2012, בו נקבע שמוזיאון הילדים בחולון הפר את זכות היוצרים של הציירת מרים בילו, משום שהציג דמויות מצוירות שאיירה מבלי שקיבל את רשותה לכך, שינה אותן ואף מכר אותן.
בית המשפט פסק שמרים בילו, בהיותה הציירת של הדמויות, היא הבעלים החוקיים של אותם איורים, ועל המוזיאון להפסיק את השימוש בהם.
מתי למשל, כן ניתן לעשות שימוש כזה? כאשר יוצר היצירה אישר (ועדיף כמובן בכתב) לכם את השימוש או כאשר חלפו 70 שנה ממותו של היוצר.
מפסיקת בית המשפט אפשר ללמוד על פתרון נוסף, והוא ציורים מקוריים לדמויות הספרותיות. הגב' בילו היא הבעלים של הדמויות המצוירות אך לא הבעלים של הדמויות הספרותיות, ולכן המוזיאון יכול היה להזמין ציורים מקוריים אחרים לאותן הדמויות. אך זאת, שימו לב, בתנאי שהמוזיאון קיבל אישור מהיוצרת של הדמויות הספרותיות, היא הסופרת. במקרה כזה יש גם לשים לב, שעל האיורים החדשים להיות שונים לחלוטין מהציורים המקוריים.
החוק מעניק לנו מצבים חריגים נוספים בהם ניתן לעשות שימושים ביצירה מבלי לקבל היתר, אך לשם כך מומלץ ביותר להתייעץ עם עורך-דין.
.JPG)
.jpg)
