חויב לשלם דמי מזונות לילדה שאינה שלו

בכך קיבל בית הדין הרבני הגדול בירושלים את עמדת בית הדין הרבני בחיפה, שקבע כי הבעל חייב בתשלום דמי מזונות לבתה של אשתו למרות שהוא אינו אביה הביולוגי.

גבר שהתגרש מאשתו חויב לשלם דמי מזונות לילדה שאינה שלו. בכך אימץ בית הדין הרבני הגדול בירושלים את פסק הדין של בית הדין הרבני האזורי בחיפה, שקבע כי הבעל חייב בתשלום דמי מזונות לבתה של אשתו למרות שהוא אינו אביה הביולוגי.
מפסק הדין עולה כי הבעל, קבלן שיפוצים גרוש, הכיר את אשתו בזמן ששיפץ את ביתה. האישה נכנסה להיריון מגבר אחר שנעלם מחייה לאחר ששיתפה אותו

בדבר ההיריון, ומאחר שחפצה בזוגיות ובאב לבתה החליטו השניים להינשא לאחר היכרות קצרה. הבעל אף ליווה אותה לחדר הלידה, רשם את התינוקת שנולדה כבתו במשרד הפנים ואף הצהיר בפני דייני בית הדין כי היא בתו לכל דבר ועניין.

לאחר מספר חודשים בלבד החליט הבעל כי מאס בחיי הנישואים וכי הבת שקיבל מתנה כבר אינה משאת נפשו, ועזב את הבית. האישה לא ויתרה בנושא אחריותו כאב ותבעה אותו באמצעות עו"ד מאיר אזוט לשלם דמי מזונות לילדה. הבעל התנגד לדרישה אך בלית ברירה הסכים לשלם 1,500 ש"ח בחודש כפשרה.

בחלוף מספר שנים הוא קיבל מהמוסד לביטוח לאומי תביעת ענק לשאת בתשלום שהועבר לאישה והוא מנגד הגיש תביעה לבית הדין הרבני לביטול אבהותו ,זאת לאור העובדה כי הבת אינה פרי זרעו.

בית הדין הרבני בחיפה דחה את תביעתו וקבע כי אף שהילדה אינה בתו הביולוגית הוא ייאלץ לשלם את דמי המזונות, זאת מאחר שהכריז בעבר כי היא בתו ולא ניתן להתחרט על-כך בחלוף מספר שנים בשל תביעה מצד המוסד לביטוח הלאומי. ערעור שהגיש הבעל לבית הדין הרבני הגדול נדחה לאחר שבית הדין קיבל את עמדת עו"ד אזוט, שלפיה צדק בית הדין הרבני בחיפה בקובעו שהבעל לא יכול פעם אחת להתחייב לזון את הבת ופעם אחרת לחזור בו מהתחייבותו.

כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי . המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.