הבנקים זוכים לאמון מלא מצד הלקוחות, עד הרגע שבו האמון מתערער מסיבות אלה:
1. הבנק תבע יחיד או חברה על פיגור בהחזר הלוואות, כאשר בנוגע לאדם פרטי, לרוב מדובר במשכנתא, שהיא ההלוואה הכספית הגדולה ביותר שפרטי לוקח על עצמו. לגבי חברה, מדובר במגוון סוגים של הלוואות בתנאים שונים ולמטרות שונות, כגון פריים עם ריבית קבועה, עם ריבית משתנה או הלוואות back to back שנלקחות כנגד השקעות בתנאי סיכון, אשר מהם נגזרים ההלוואה עצמה ותשלום הריבית עליה.
2. הבנק תובע אדם עקב אי עמידה במסגרת החובה השוטפת במשך זמן רב, חריגה משמעותית מהמסגרת וגידול מתמשך ביתרות החובה.
3. הבנק מגיש תביעה עקב ערבות לחוב.
4. יחיד רוצה לבדוק את החיובים שביצע לו הבנק ולוודא אם הבנק עקב אחרי ההוראות שנתן לו ועמד בכל התנאים בהתאם לפקודת הבנקאות, הוראות המפקח על הבנקים, והפסיקה המתייחסת לאחריות הבנק כלפי הלקוחות, בשל חשד שהתעורר בו על אי סדרים בניהול החשבון ובייעוץ לגבי הפעולות שביצע על ידי הבנק.
לשם מה צריך לבצע בדיקה של חיובי הבנק?
בדיקה זו מתבצעת הן לצורך הניהול השוטף של חברה שמבקשת להתייעל ולצמצם את הוצאותיה, לרבות הוצאות המימון שלה, והן על רקע תביעה שהגיש הבנק, לצורך השגת ראיות מוצקות להגשת תביעה נגדית של היחיד כנגד הבנק.
במצבים אלו יש צורך בקבלת עזרה ממומחה חיצוני, אשר מתמצא בפסיקה, בחוקים, בתקנות ובחוזרים הנוגעים לעבודה מול הבנקים, מעבר לבקיאות המתבקשת בחישובים פיננסיים ובחישובי ריביות, מאחר שהחישוב הנדרש משתנה על פי הנסיבות הספציפיות של המקרה, ההיקפים הכספיים שלו, הפעילות העסקית שלו, ובעיקר המצג שהציג הבנק בעת ההתקשרות עם הלקוח, למשל במצב שמתעורר חשד כי הבנק התנה שירות בשירות וכדומה.
מכל אלו נגזרים החישובים כבסיס לחוות הדעת של המומחה אשר בודקת את החישובים שביצע הבנק ואת עמידתם בחוזרי המפקח על הבנקים, בתקנות ובחוקים, בחוזרי בנק ישראל ובהתייחסות הבנקים ללקוחות עם אופי עסקי דומה.
הבדיקה שמבצע המומחה הפיננסי מוצאת אי דיוקים בחישובי הבנק לעמלות ולריביות, אי עמידה בהסכמים שהושגו בין העסק לבנק, גם בעל פה וגם בכתב, אי עמידה של הבנק בהוראות החוקים השונות, ביצוע פעולות על ידי הבנק ללא הרשאה, ואף אי מתן הקלות ללקוח כשם שקיבלו לקוחות דומים.
בדיקת המומחה צריכה להיות מקיפה ולכלול את כל החשבון, כולל פיקדונות, הלוואות, מסגרות אשראי ועמלות, ולבצע שחזור מדויק של כל הפעולות בחשבון כדי לקבל את הריביות ההולמות להסכמי האשראי הרלוונטיים לחברה, אשר נהוגים בחברות דומות ומקובלים בענף, תוך שימוש בידע מתחומי הבנקאות והמשפט.
ברוב הגדול של הבדיקות יימצא הפרש משמעותי מאוד בין הסכומים שנגבו בפועל על ידי הבנק לבין הסכומים על פי חישוב השחזור.
באילו מצבים בדיקת חשבון הבנק והממצאים העולים ממנה יכולים לעזור?
1. עריכת חוות הדעת כבסיס לתביעה הנגדית שמוגשת נגד הבנק בגין הנזקים שנגרמו, למשל עקב רשלנות, התניית מתן שירות בשירות, חישובים שגויים של ריביות, אי עמידה בתנאי ההנחיות והחוקים וכדומה.
2. סיוע בגיבוש חוות דעת שתוגש כבסיס להגנה מול התביעה שהגיש הבנק.
3. הגנה מפני מימוש נכסי נדל"ן.
4. הגנה מפני חשבון מוגבל.
5. הגנה ממצב של ביצוע שטרות בלשכת ההוצאה לפועל.
6. בסיס לניהול משא ומתן מול הבנק בנוגע לחובות קודמים ולגבי ההתנהלות בעתיד, באמצעות בדיקה שוטפת של סכום הריביות שהבנק גובה.
7. הפחתת סכום חוב הריביות לבנקים, שיכול להגיע למאות אלפי שקלים לעסק אם מדובר באובליגו של יותר מ-400 אלף שקלים.
8. הפחתה של סכומים ניכרים בחובות למערכת הבנקאית.
9. במקרים מסוימים הבנק שתבע על חוב לבסוף משלם לחייב, כתוצאה מחישוב שגוי של החיובים או חישוב שהתבצע שלא נעשה בהתאם לנהלים או לנסיבות.
רוב התיקים הללו נסגרים בהסכם פשרה שמוסדר מחוץ לכותלי בתי המשפט, או אם מדובר במקרים של בדיקת ריביות, במהלך הפעילות השוטפת.
לפעמים אנשי הכספים של העסק מנסים לבצע בעצמם בדיקה של החשבון, אך אף על פי שהם מנוסים בתחום ויש להם את הידע האנליטי לצורך ביצוע חישובי ריביות, הם לא בקיאים בכל הוראות החוזרים, החקיקה והתקנות.
הרבה פעמים, עקב רצון להמשך העבודה השוטפת בסניף הבנק הקבוע וכוונה שלא לפגוע במערכת היחסים בין העסק לבנק, המומחה עובד מאחורי הקלעים ועוזר בניהול המשא ומתן על ידי העובדים של העסק, כך שהבנק אינו מודע שהמומחה נכנס לתמונה.
בשנים האחרונות הפנייה למומחה שיבצע בדיקה מקובלת גם אם המצב הפיננסי של העסק מעולה, והבנקים אינם רואים פסול בהתנהלות זו אלא מקבלים אותה לחלוטין, מתוך הבנה כלפי רצון החברה לצמצם את עלויות העסק, לרבות עלויות המימון.
עודכן ב: 09/07/2015
.jpg)
.jpg)
