תאונת החלקה: מי גשם דלפו מגג המסעדה, אישה החליקה וקיבלה פיצויים של 102 אלף שקלים

בית משפט השלום בתל אביב יפו קיבל לאחרונה תביעת נזקי גוף של אישה בת 69 שהחליקה על רצפה רטובה במסעדה. לטענתה, כשבאה להיכנס היא לא שמה לב להצטברות מי גשם שנבעה מדליפה בגג והחליקה על גבה.

בעקבות התאונה, האישה פונתה למיון בבית חולים ואותרו על גופה חבלות שונות. לאחר שבוע מהתאונה עוד חשה בכאבים ופנתה לבדיקה שבעקבותיה התגלו שברים בעצמות האגן. לטענת האישה, בשל הכאבים החזקים היא התמכרה למשככי כאבים מה שהוביל אותה להתאשפז במכון גמילה.

לאחר הגשת תביעת נזקי הגוף, התעוררה בין הצדדים מחלוקת על שאלת האחריות לתאונה: מי צריך לשלם לאישה את הפיצויים על נזקי הגוף שנגרמו לה בעקבות ההחלקה? האם בעל העסק או חברת הביטוח של המסעדה, והאם האישה בעצמה אחראית במידה מסוימת לתאונה ולכן יש לקזז מכספי הפיצויים שנקבעו לה?

עורך הדין של חברת הביטוח טען: עדותה של האישה מלאה בסתירות

לאחר התאונה, האישה פונתה למיון ונבדקה על ידי אנשי הצוות הרפואי. במסמך שהומצא מחדר המיון נכתב כי האישה החליקה על הרצפה, וגם בטופס התביעה למוסד לביטוח לאומי היא הצהירה שנפלה במסעדה בלי שציינה שהרצפה הייתה רטובה.

עם זאת, במסמך רפואי אחר צוין כי האישה סיפרה שהחליקה על רצפה רטובה, וגם בתביעה לקביעת דרגת נכות היא הצהירה כי החליקה במסעדה בשל מי גשמים. עורך הדין של חברת הביטוח הביא עוד אי דיוקים ואי בהירויות בעדותה, כמו למשל בנוגע לזמן התאונה או לאופן פינויה לבית החולים.

יתרה מכך, עורך הדין של חברת הביטוח טען כי נמצאו בדבריה סתירות מהותיות יותר. הוא הסביר שבתביעה למוסד לביטוח לאומי האישה הצהירה שבעלה ובנה היו עדים לתאונה. מאוחר יותר התברר שאמנם השניים היו בפיצרייה בעת התאונה, אך כלל לא ראו אותה מחליקה בפועל.

השופט קבע שזו אינה סתירה מהותית, כיוון שבתביעה לביטוח לאומי האישה הייתה צריכה להוכיח שהתאונה אירעה לה במסעדה. כלומר, הבעל והבן לא היו צריכים לראות את הנפילה בפועל, ומספיק שהיו שם וראו אותה אחרי שהחליקה. נוסף על כך, השופט קבע שנוכח הפגיעות מהנפילה והזמן שעבר מאז, הגיוני שהאישה הייתה מבולבלת ושכחה את פרטי המקרה המדויקים.

מכון התקנים הישראלי בדק ומצא שרצפת המסעדה לא מתאימה לתקן החלקה רטובה

האישה הגישה לבית המשפט דוח בדיקה של מכון התקנים הישראלי שאיתר כשלים ברצפת המסעדה. לפי הדוח, משטחי הקרמיקה אותרו כלא עומדים בדרישות התקן להחלקה כשהם רטובים.

הביטוח טען בתגובה כי לא ברור אילו משטחים בדק המומחה מטעם מכון התקנים הישראלי, ולכן אין זו ראיה שמתאימה לאירוע ההחלקה המדובר שבו האישה נפלה ממש בפתח המסעדה.

לעומת טענה זו, השופט קבע כי כיוון שהדוח נכתב מטעם מכון התקנים הישראלי, הרי שלא מדובר במעבדה פרטית אלא במכון מורשה. לפיכך, החוק מתיר שימוש בדוח כראיה כל עוד לא הוכחה טענה הפוכה לממצאיו.

בקביעתו בשאלת האחריות, הסביר השופט כי גם לבעל הפיצרייה וגם לחברת הביטוח קיימת חובת זהירות מושגית כלפי מי שמגיע לבית העסק. השופט קבע כי ישנם שני מקרים שמגדירים חובה מושגית למחזיק בנכס כאשר מדובר בהחלקה על נוזל.

במקרה הראשון, הימצאות הנוזל במקום מסוים היא טבעית ולכן לא ניתן לתבוע על הפרה של חובת זהירות קונקרטית, כמו בבריכות וחדרי רחצה שבהם המשטח חלקלק בשל אופיו של המקום. לעומת זאת, במקרה השני הנוזל מצוי במקום שאינו טבעי לו, מהווה סיכון בלתי סביר ולכן קיימת ביחס אליו חובת זהירות קונקרטית.

השופט קבע כי בעל המסעדה התרשל, אך חברת הביטוח היא זו שתפצה

בנסיבות המקרה, רטיבות רצפת המסעדה נוצרה בעקבות דליפה בגג והיקוות של מי גשמים. מחקירת בעל העסק עלה כי הוא היה מודע לליקוי ולעובדה שהוא מסכן את הלקוחות. הוא העיד כי דיווח על כך לאדם שהשכיר לו את המבנה והוא היה מגיע ומתקן באופן עצמאי, לעתים באופן חלקי כך שהדליפה הייתה חוזרת.

השופט הסביר שהמעשה הפעוט של דיווח למשכיר הנכס אינו מספיק במקרה זה. הוא הדגיש שגם אם בעל העסק לא הצליח בכוחות עצמו למנוע את הדליפה מהגג, הוא היה צריך לספק אמצעי זהירות מתאימים כדוגמת שלטי אזהרה שמניחים על הרצפה בסמוך למשטח הרטוב.

לאחר שהוכחה אחריותו של בעל הפיצרייה להתרחשות התאונה בשטחו, קבע השופט כי סכום הפיצויים שיושת עליו ישולם למעשה מחברת הביטוח של העסק. לפי חוק חוזה ביטוח, התשמ"א 1981, כיוון שבית העסק רכש פוליסת ביטוח שמכסה גם נזקים לצד שלישי, חברת הביטוח חייבת לשלם פיצויים ישירות לאישה שנפגעה בתחומי הפיצרייה שאותה היא מבטחת.

יש לך שאלה?

פורום תאונות כלליות - בבית, ברחוב, שטח ציבורי, מתקני ספורט, פיצויים ועוד

מומחה רפואי בתחום האורתופדיה קבע כי בעקבות התאונה והנזקים לאגן, האישה נותרה עם נכות רפואית בשיעור של 12.5%. לאחר שחושבו כלל רכיבי הנזק, השופט חייב את חברת הביטוח לשלם לאישה פיצויים בסכום של 102 אלף שקלים. נוסף על כך, חברת הביטוח חויבה בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין על סך 24 אלף שקלים.

ת"א 38782-11-11