בית משפט השלום בתל אביב יפו נדרש לגזור את עונשו של גבר שהואשם בשני תיקים, אחד בתחום דיני המיסים והשני בתחום הפלילי.
נגד הגבר נטען כי אחרי שביצע עבירות מס חמורות, הוא פרץ לרשות המיסים וגנב מסמכים שהכילו את חומרי החקירה בעניינו. כיוון שמעשה הגניבה בוצע כדי להתחמק מהרשעה בתיק המס, הוא הואשם גם בעבירה של שיבוש הליכי משפט.
הגבר הצהיר על גובה הכנסות נמוך משקיבל, והעלים מס מהכנסה על השכרת דירות
לפי העובדות בכתב האישום של תיק המס, הגבר ביצע מספר של עבירות מס בסכומי כסף גבוהים מאוד. הוא הואשם בדיווח לא מדויק של הכנסותיו כדי להתחמק ממס, מה שנקרא בשפה המשפטית "הצהרת הון כוזבת".
מתוך חקירת המס שבוצעה בעניינו, עלה כי הגבר לא דיווח על הכנסות שצבר בסכום של כמעט שני מיליון שקלים. זאת ועוד, הוא זייף את יתרות ההכנסה שלו בהצהרת ההון שהגיש בסוף שנת המס, הכנסות בהיקף של 457 אלף שקלים.
בעקבות מעשיו אלו, הגבר הואשם בשתי עבירות מס, הראשונה - השמטת הכנסה מתוך דו"ח, והשנייה -שימוש במרמה ותחבולה כדי להתחמק מתשלום מס.
בעודו מצויד בעגלה, הגבר פער חור בקיר והעמיס את הארגזים שבהם החומר המפליל
במסגרת חקירת המס שנוהלה נגדו, הגבר הגיע לחוליית החקירות של רשות המיסים כדי לצלם מסמכים שונים. בשישי בצהרים, יום למחרת, הגבר חזר למקום והצליח לשבור חלק מקיר הגבס של המשרד. הוא התפרץ פנימה והגיע לחדר שבו אוחסנו ארגזי המסמכים שנגעו לחקירת המס בעניינו.
במשך יותר משלוש שעות הגבר העמיס 22 ארגזים על עגלה שהביא אתו מראש וכך גנב את חומר החקירה שהיה עלול להרשיע אותו. לאחר שנתפס לא הסכים לומר מה עשה איתם, ומאז לא נודע מקום הימצאם.
בעקבות מעשה זה של האיש, הוא הואשם בעבירת פריצה לבניין שאינו דירה כדי לבצע גניבה או פשע. יתר על כן, כיוון שהארגזים הכילו מסמכי חקירה שנגעו לתיק המס שלו, הגבר הואשם בעבירה נוספת של שיבוש מהלכי משפט.
הסניגור התרעם: המדינה התנקמה רק מכיוון שמדובר במשרד ממשלתי
עורך דינו של הגבר טען שהפריצה למשרדי רשות המיסים וגניבת המסמכים נבעו ממצוקה נפשית גדולה. הוא הסביר שאף אדם נורמטיבי לא היה פורץ וגונב בידיעה שייתפס, שכן המשרד היה מרושת במצלמות. הוא הוסיף שהמעשה בוצע מתוך תחושת ייאוש של הגבר למול המצב שבו היה נתון.
בטיעוניה, מסרה המדינה כי הגבר פגע בערכים מוגנים רבים, כאשר העליון שבהם הוא הגנה על טוהר הליכי החקירה והחתירה לחקר האמת. בעקבות ריבוי העבירות, היא עתרה לגזור על האיש שנתיים וחצי מאסר בפועל בשני האישומים, בתוספת מאסר על תנאי וקנס כספי נוסף.
עורך הדין מסר בתגובה שעבירה זו כלל לא הייתה מתרחשת, לולא חוקרי המס היו מעמידים את הגבר בלחץ נפשי כה רב שגרם לו לאבד את העשתונות. לטענתו, העונש אליו עתרה המדינה הוא מוגזם ולא מידתי.
עוד הוא גרס כי יש בכך מעין נקמנות של המדינה שנוקטת במדיניות מחמירה כאשר מדובר בפריצה למשרד ממשלתי, מול מקרי פריצה לבניין אחר שלא היו גוררים עתירה לעונש בהיקף כזה. לדבריו, מתחם הענישה ההולם לעבירה הוא מספר חודשי מאסר בלבד, וגם אותם ניתן לרצות בעבודות שירות.
המדינה עתרה לשנתיים וחצי מאסר בפועל, אך השופט גזר עבודות שירות בלבד
עורך הדין הפנה בטיעונו אל תסקיר שירות המבחן שממנו עלה כי הגבר בעל נסיבות אישיות מיוחדות. בתסקיר נכתב כי הגבר מצוי בהליכי גירושין ובמצב כלכלי לא פשוט, שבעקבותיהם עבר לגור במוסך שבבעלותו. לאור זאת, שירות המבחן המליץ כי יש לגזור על הגבר ענישה מידתית שתאפשר לו להשתקם כראוי.
השופט קיבל את טענותיו של הסניגור כי מתחם הענישה ההולם הוא מספר חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות. נוסף על כך הוא קבע כי העבירה החמורה יותר של הפריצה והגניבה, בעצם נבעה כתוצאה מעבירת המס הקלה יותר בחשיבותה, ולכן יש להתחשב בכך בגזירת העונש.
יש לך שאלה?
לבסוף השופט קבע כי אין הצדקה להטלת עונש מאסר בפועל בכלא, ואף אין הצדקה להשתת עונש כפול. לפיכך הוא הטיל על הגבר בשני התיקים עונש שהסתכם ב-9 חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות. יתרה מזאת, וכדי לאזן את ההקלה בעונש, השופט השית על הגבר קנס מוגדל של 410 אלף שקלים.
ת"פ 28108-08-16
ת"פ 68171-03-17
עודכן ב: 19/12/2019