לבית משפט השלום בתל אביב יפו הוגשה תביעה שעסקה בנזקי גוף כתוצאה מתאונת דרכים. אישה בת 40 שנסעה על אופניים חשמליים, נתקלה לטענתה בדלת מונית שנפתחה לעברה בנתיב שבו נסעה. כתוצאה מההיתקלות, היא נפלה לכביש ונחבלה בכתף.


כשהובא המקרה לבית המשפט, התעוררו מחלוקות בין רוכבת האופניים ובין נהג המונית לגבי אופן התרחשות התאונה. זאת מכיוון שהנהג טען שהאישה היא זו שהתנגשה ברכבו, מבלי שפתח את הדלת.

 

כמו כן, עורך הדין שייצג את מבטחת הרכב טען שהאירוע לא מזכה את רוכבת האופניים בפיצויים כיוון שהיא נחשבת נהגת של רכב מנועי, ולכן המקרה הוא "תאונה מעורבת" שלגביו תנאי הפוליסה אינם חלים. זאת ועוד, הוא ציין כי פתיחת דלת של רכב חונה אינה מוגדרת "שימוש בכלי רכב מנועי" לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, כך שלגרסתו רוכבת האופניים ממילא לא זכאית לפיצויים בעקבות המקרה.


השופט הציג פסיקה שקבעה: אופניים חשמליים אינם כלי רכב מנועי


החוק המאפשר תביעת פיצויים לנפגעים בתאונות דרכים, קובע כי תאונה שמעורבים בה שני כלי רכב לפחות מוגדרת כ"תאונה מעורבת". על פי סעיף 3 א' לחוק, חברת הביטוח לא מחויבת לשלם פיצויים על נזקי גוף שנגרמו לנהג הרכב האחר שאינו מבוטח אצלו.


לטענת עורך הדין של חברת הביטוח, האישה נהגה באופניים חשמליים - שהם כלי שמתופעל על ידי מנוע, ולכן ההיתקלות במונית היא תאונה מעורבת בין שני כלי רכב. לפיכך, נהג המונית ורוכבת האופניים אחראיים כל אחד על נזקי הגוף שנגרמו לו, ומאחר שהנהג שמבוטח בחברה לא נפגע בתאונה, הביטוח לא מחויב בתשלום פיצויים כלל.


השופט לא קיבל את טענת הביטוח, והסביר שפסיקה אשר נעשתה בחודש האחרון קבעה כי אופניים חשמליים, אף על פי שפועלים על בסיס מנועי, לא נחשבים מבחינה משפטית לכלי רכב מנועי.


הוא ציין כי החוק הוא סוציאלי בעיקרון ונוטה להיטיב עם זה שנפגע, ולכן כל עוד אין הסדרה קבועה בחוק המגדירה אופניים חשמליים ככלי רכב מנועי, אין לקבל את טענת חברת הביטוח. לפיכך, הוא קבע כי רוכבת האופניים החשמליים מוגדרת כהולכת רגל שנפגעה בתאונה, ולכן זכאית לפיצויים על הנזקים שנגרמו לה.


עורך הדין של הביטוח טען כי כל עוד לא התבצעה ירידה מהרכב, הפגיעה לא מזכה בפיצויים


לאחר שנקבע כי רוכבת האופניים מוגדרת למעשה הולכת רגל והפגיעה בה מחייבת בפיצויים, עורך הדין של הביטוח טען שהאירוע לא מוגדר כתאונת דרכים לפי החוק. הסעיף הראשון בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מגדיר תאונה כאירוע שבו נגרמים נזקי גוף כתוצאה משימוש בכלי רכב מנועי.


עורך הדין טען שרוכבת האופניים נתקלה בדלת המונית כאשר הרכב עמד בחניה. לדבריו, הנהג לא ירד ממכוניתו ורק פתח את הדלת, לכן לא התבצע כאן שימוש בכלי רכב מנועי לפי החוק. השופט דחה טענה זו וקבע שפתיחת דלת המונית הייתה חלק בלתי נפרד מהיציאה מהרכב, ולכן עומדת בתנאים של שימוש כלי מנועי.


השופט הבדיל בקביעתו בין פתיחת דלת אחורית, המתרחשת לעתים אחרי שהרכב סיים את נסיעתו, ובין פתיחת דלת קדמית המאפשרת לנהג לצאת מהרכב בתום הנהיגה. הוא הסביר שפתיחת דלת קדמית היא חלק בלתי נפרד מהשימוש במכונית, בעוד שפתיחת דלת אחורית נעשית לעתים לצורכי אחסון, ולכן לא תמיד דווקא תיחשב לשימוש בכלי מנועי.


בעקבות אופי העבודה של האישה, השופט קבע לה נכות תפקודית בשיעור של 12%


השופט הציג את תקנה 80 א' לתקנות התעבורה שלפיה "לא יפתח אדם את דלתו של רכב אלא לאחר שנקט כל אמצעי הזהירות הדרושים להבטחת שלומם של עוברי דרך". לפיכך, נהג המונית היה צריך להסתכל במראה האחורית לפני שפתח את הדלת, ולהשהות את יציאתו עד שרוכבת האופניים החשמליים הייתה עוברת את המכונית.


השופט הדגיש כי אם התביעה הייתה מתנהלת על פי פקודת הנזיקין, ולא על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הרי שגם נהג המונית היה חייב לה בפיצויים. ואולם, התביעה עסקה בכספי הביטוח שניתנים על נזקי גוף בתאונת דרכים.


לסיכום, השופט קבע כי תאונת הדרכים אינה תאונה מעורבת, אלא תאונה בין כלי רכב להולכת רגל שנפגעה כתוצאה מההיתקלות. עוד הוא הכריע כי פתיחת דלת המונית היא חלק בלתי נפרד מהשימוש בכלי הרכב, ולכן מזכה את רוכבת האופניים שנפגעה בפיצויים לפי החוק.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונת אופנוע | אופניים חשמליים | קורקינט חשמלי


חוות דעת רפואיות קבעו לאישה נכות קבועה בשיעור של 15%. השופט התייחס לעבודתה של האישה כמנהלת ומזכירה של משרד עורכי דין, והחליט כי יש לקבוע לאישה נכות תפקודית בשיעור של 12%.


סכום הפיצויים שנקבע לטובת האישה אחרי כל החישובים עמד על כ-378 אלף שקלים. לאחר ניכוי של הסכומים שקיבלה רוכבת האופניים מהמוסד לביטוח לאומי, השופט חייב את חברת הביטוח לשלם לה סכום פיצויים סופי של 242 אלף שקלים, לא כולל שכר טרחת עורך דין של כמעט 37 אלף שקלים.

 


ת"א 20307-08-15 


עודכן ב: 19/12/2019