חוות דעת שלילית - כך תדעו אם ביקורת הצרכנים שפרסמתם היא לשון הרע או חופש הביטוי

אנו נתקלים חדשות לבקרים בנותני שירות ובעלי מקצוע שמאכזבים אותנו. לעתים זו רק עוגמת נפש ועצבים מיותרים, אך מדי פעם השירות מוביל להפסד כלכלי של ממש. במקרים מסוימים אנשים יבחרו לפנות לתביעה אזרחית כנגד בעל המקצוע, וכך ישיבו לעצמם את כספם.

ואולם, אנשים רבים יסתפקו בהזהרת לקוחות פוטנציאליים אחרים על ידי פרסום חוות דעת שלילית, אם באתרו של בעל המקצוע ואם ברשתות החברתיות.

חופש הביטוי מאפשר לנו לפרסם חוות דעת שלילית על בעל מקצוע שלא מילא את חובותיו כלפינו, אך במקרים מסוימים יכול נותן השירות לתבוע אותנו חזרה על לשון הרע. פרסום שלילי שאין בו אמת ומטרתו לפגוע בבעל המקצוע נחשב לעבירת לשון הרע שבגינה תיאלצו לשלם אלפי שקלים לנותן השירות, אף על פי שאתם הצד שנפגע בסיפור.

אז איך מבדילים? מתי חוות דעת שלילית היא לגיטימית ומתי היא עבירה על החוק?

לכל אדם מגיעה הזכות לחופש ביטוי, כמו שלכל אדם מגיעה הזכות להגנה על שמו הטוב. כדי לטפל במקרים שבהם שתי הזכויות הללו מתנגשות, קיים חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה 1965. על פי פסיקה מוכרת שנעשתה בנושא, היסוד של שתי הזכויות הללו הוא כבוד האדם, ולכן בחוק איסור לשון הרע נקבעו קריטריונים שמסדירים את האיזון ביניהן.

שני היסודות העובדתיים בעבירת לשון הרע הם יסוד ההשפלה של אדם - שיכול להתקיים בביזוי מעשיו או בפגיעה בעבודתו; ויסוד הפרסום, כלומר שההשפלה, הביזוי או הפגיעה נעשו ברבים ובאופן ציבורי.

פסיקה בקשר לפרסום באינטרנט וברשתות חברתיות באופן ספציפי, קבעה כי יש לתת משקל רב יותר ליסוד של חופש הביטוי. נקבע כי הרשת מהווה אמצעי דמוקרטי להבעת דעה, להתייעצות ולהעברת מידע, ולכן מבחינה משפטית צריך לבחון אם אכן מתקיימים השפלה או ביזוי ממשיים.

אף על פי שיסוד הפרסום בהחלט מתקיים בכתיבת חוות דעת באינטרנט, הפסיקה הבחינה בין פרסום רחב לבין פרסום בתגובות למשל. נקבע כי פרסום בפלטפורמות צדדיות ייבלע ויישכח תוך זמן קצר מבלי שיקבל התייחסות רבה, ולכן אין להחמיר איתו.

אמנם כל מקרה נידון לגופו, אך לפי החוק והפסיקה כתיבה של חוות דעת שלילית באינטרנט צריכה לכלול פרסום רחב והשפלה כדי להיחשב לעבירת לשון הרע. זאת ועוד, יש משקל לאופן הפרסום ולמטרתו - פרסום אינטרנטי שאינו נרחב ונעשה מתוך רצון להביע דעה צרכנית, ברוב המקרים עונה על הקריטריונים של חופש הביטוי, כפי שקרה באירוע שלהלן.

אישה הגיבה לפוסט המלצה על גנן בקבוצת פייסבוק: אותי הוא עקץ, לא אמין ולא מעולה

לבית משפט השלום בעכו הוגשה לאחרונה תביעת לשון הרע נגד אישה שפרסמה חוות דעת באינטרנט. האישה כתבה תגובה לפוסט המלצה בפייסבוק על אודות ספק של שירותי גננות ותיארה את נסיונה האישי השלילי ממנו.

בהודעה היא כתבה שהגנן לא מקצועי ושאין לסמוך עליו, והוסיפה שהיא לא מבינה את חוות הדעת הטובות שפורסמו בפוסט כיוון שאותה הגנן "עקץ". בבית המשפט הסבירה שהגנן חייב אותה בסכום כסף רב ולא השלים כראוי את העבודה שהובטחה.

הגנן שבו עסק פוסט ההמלצה המקורי, טען כי תגובתה השלילית של האישה היא שקרית ומטרתה הייתה לפגוע בפרנסתו. הוא הוסיף כי את מרב לקוחותיו הוא משיג מאותה קבוצה בפייסבוק, וכי בעקבות הפרסום השלילי הקריירה שלו עלולה להיפגע קשות.

הגנן הגיש את תביעתו לבית המשפט ודרש לקבל פיצויים בסך 50 אלף שקלים, נוסף על דרישתו מהאישה לכתוב התנצלות בקבוצת הפייסבוק המדוברת.

השופטת קבעה כי חוות הדעת השלילית שפרסמה האישה עונה על הקריטריונים של חופש הביטוי

לאחר שבחנה את אופן הפרסום ואת תוכן התגובה, קבעה השופטת כי חוות הדעת השלילית שבגינה תבע הגנן אינה נחשבת ללשון הרע ועומדת בקריטריונים של חופש הביטוי.

היא הסבירה שחוות הדעת פורסמה כתגובה לפוסט המלצה על הגנן, ולא בצורה של פוסט עצמאי. היא קיבלה את טענת האישה שלפיה הפרסום היה בקבוצה סגורה לחובבי גננות, כך שהייתה רלוונטית לציבור הצרכנים ולא באה להשמיץ את הגנן על רקע אישי.

השופטת הדגישה שתוכן התגובה מלמד כי האישה שיתפה מניסיונה כלקוחה אשר לא הייתה מרוצה מהשירות שניתן לה, ובניסוחה הקפידה לציין כי הדברים הכתובים הם דעתה האישית. התגובה נכתבה בלשון ראויה, ללא מילים חריפות או קללות. היא הבהירה שאדם סביר שייתקל בתגובה יראה אותה כביקורת צרכנית ותו לא, ולכן לא מתקיימים יסודות ההשפלה והפגיעה במשרתו של הגנן.

יש לך שאלה?

פורום לשון הרע

עוד הוסיפה השופטת שעדותו של הגנן הייתה לא מהימנה וכי התחמק מלענות על שאלות שלא היו נוחות לו. בעקבות כך השופטת דחתה את התביעה, ואף חייבה את הגנן לשלם לאישה שאותה תבע את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דינה, סכום של 6,500 שקלים.

ת"א 5471-02-17