בית משפט השלום בירושלים דן לאחרונה בסוגיית העונש הראוי לאדם שהורשע בעשר עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. האיש נהג להתחזות ליהלומן דתי, קיבל מגורמים שונים כספים כהלוואה לרכישת יהלומים ונעלם מיד לאחר מכן.
השופטת ציינה כי לאיש עבר פלילי עשיר של עבירות מרמה. במטרה להרתיעו מלבצע עבירות הונאה והתחזות בעתיד היא החליטה להטיל עליו עונש של 4.5 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ותשלום פיצויים למתלוננים נגדו.
התחזה ליהלומן דתי כדי לקבל כספים במרמה
לפי העובדות המפורטות בגזר הדין, הגבר נהג להשתמש בכישורי השכנוע שלו והתחזה ליהלומן דתי. הוא הציג בפני אנשים מהמגזר החרדי מצג שלפיו הוא זקוק להלוואה כדי לבצע עסקה של רכישת יהלומים, ובתמורה נתן להם יהלומים מזויפים כפיקדון. לאחר שקיבל את הכספים לידיו האיש הפסיק לענות לשיחות הטלפון של המלווים וירד למחתרת.
שיטת הפעולה של הגבר כללה פניה לעוברי אורח חרדים ובקשה לסייע לו במציאת רב שעוסק בהלכות ריבית. האיש מסר לעוברי האורח פרטים שקריים אודות עיסוקו ושמו תוך שימוש במספרי טלפון שונים כדי לקבל מהם כספים במרמה. בעקבות התנהגותו של האיש הוא קיבל במרמה סך מצטבר של כ-91 אלף שקלים.
האיש ביקש לצרף לדיון שני תיקים נוספים של קבלת דבר במרמה, שבהם הוא הורשע על פי הודאתו. במסגרת העבירות שביצע בשני התיקים הללו האיש התחזה לקבלן בנין ולסוחר יהלומים, וקיבל במרמה כספים בסך של כ-45 אלף שקלים.
המדינה ביקשה להטיל על האיש עונש מאסר ממושך
המדינה ביקשה לקבוע מתחם ענישה אחד בנוגע לכל העבירות שבהן הורשע הגבר, לתקופה שבין 28 לבין 54 חודשי מאסר בפועל. עוד נטען כי יש להטיל על האיש עונש מאסר שנמצא בקצהו העליון של המתחם, להפעיל את עונש המאסר המותנה נגדו, ולגזור עליו מאסר על תנאי, תשלום קנס ופיצויים למתלוננים.
לפי גרסת המדינה, האיש בעל עבר פלילי עשיר, וביצע את העבירות בשיטתיות ובתחכום תוך כוונה ברורה להשיג כספים במרמה. לפיכך נקבע כי צריך להענישו בחומרה.
הסנגור טען שהמעשים בוצעו בעקבות התמכרותו של האיש להימורים
מנגד, הסנגור תיאר כי האיש השתתף בהליך טיפולי במסגרת הרשות לשיקום האסיר, אך לא סיים אותו בגלל שהוגש נגדו כתב אישום אחר. עוד נטען כי העבירות בוצעו על רקע התמכרותו הקשה של האיש להימורים והפסקת ההליך הטיפולי שלא באשמתו.
לפי טענת הסנגור, הגבר שימש כחונך לעצורים אחרים במהלך מעצרו והגיע מרקע משפחתי קשה, ולכן יש למקם את עונשו בחלקו האמצעי של מתחם העונש ההולם.
הגבר פנה בעצמו לשופטת ותיאר בבכי כי חווה טראומה בילדותו. הוא סיפר כי התמכרותו להימורים היוותה עבורו מפלט שאליו הוא נמלט מהזיכרונות של הטראומה. הוא ביקש מבית המשפט עזרה טיפולית והביע צער וחרטה על מעשיו.
השופטת ציינה כי אמנם האיש הורשע במספר גדול של עבירות שביצע בזמנים שונים כלפי קורבנות שונים, אך האופן שבו ביצע את העבירות הוא דומה ויש קשר הדוק בין כלל העבירות.
לפיכך נקבע כי יש להתייחס לכל העבירות כאל אירוע אחד. הובהר כי הערכים המוגנים שנפגעו בעקבות מעשיו של הגבר הם קניינו של אדם וזכותו לקבל החלטות על סמך מידע אמיתי.
האיש ניצל את הערבות ההדדית הנהוגה בעולם החרדי
הודגש כי האיש הגה את תוכניתו העבריינית והוציא אותה לפועל לבדו באופן מתוחכם ושיטתי תוך נקיטת יצירתיות ותעוזה. צוין כי האיש התלבש והתאבזר במיוחד לביצוע המשימה, בחר בקפידה את קורבנותיו שהשתייכו למגזר החרדי תוך הפגנת ידע בהלכה והכל במטרה לרכוש את אמון קורבנותיו.
השופטת הדגישה כי הגבר ניצל את תרבות הערבות ההדדית הנהוגה בעולם החרדי, וקיבל כספים במרמה מאנשים מבוגרים חסרי אמצעים שלוו כספים בעצמם כדי להעבירם לידיו.
לפיכך הוחלט כי מתחם הענישה ינוע בין 28 חודשי מאסר לבין 54 חודשי מאסר בתוספת מאסר על תנאי, קנס ופיצויים למתלוננים.
עוד צוין כי האיש לא קיבל אחריות למעשיו ולא הפנים את הפגיעה הקשה במתלוננים ואת הפסול שבמעשיו. השופטת תיארה כי לגבר יש עבר פלילי עשיר שכולל הרשעות בעבירות מרמה רבות והוא אף ריצה ארבעה עונשי מאסר בפועל.
לדברי השופטת מאחר ניתן לזהות במעשיו של הגבר דפוס עברייני מובהק ומושרש ומתוך שיקולי הרתעה והגנה על הציבור, יש להטיל עליו עונש שמצוי בקצהו העליון של מתחם הענישה.
יש לך שאלה?
בסופו של דבר, נגזרו על האיש 54 חודשי מאסר בפועל בתוספת 4 חודשי של מאסר על תנאי שהופעלו נגדו. כמו כן הוטלו עליו תשעה חודשי מאסר על תנאי, תשלום קנס בסך של 20 אלף שקלים ופיצויים למתלוננים בסך מצטבר של 139,900 שקלים.
ת"פ 53631-11-18
עודכן ב: 19/12/2019