הטרדה טלפונית: בעקבות רומן עם הבוס, שוטרת שלחה אלפי מסרונים לנשים שבהן חשדה

לאחרונה, בית משפט השלום בראשון לציון גזר את דינה של אישה שהטרידה טלפונית 13 נשים. האישה, שוטרת במקצועה, חשדה בנשים שמקיימות קשר מיני עם מפקדה, גבר נשוי שאיתו ניהלה רומן בעצמה.

השוטרת הציפה את הנשים באלפי מסרונים, גם בשעות מאוחרות בלילה. בכמה מקרים, יצרה השוטרת קשר עם קרובי המשפחה של אותן נשים, וסיפרה להם על הקשר המיני לכאורה שהיה ביניהן ובין הגבר הנשוי.

השופטת לא הייתה יכולה להתעלם מעובדת היות האישה במצב נפשי קשה שהוביל אותה לביצוע המעשים. בשל נסיבות חייה היא גזרה עליה מאסר על תנאי, עבודות שירות למען הציבור ופיצוי כספי למתלוננות. עם זאת, היא הכריעה שיש להרשיע את האישה אף על פי שהדבר ימנע ממנה זכויות המגיעות לה כשוטרת.

השוטרת הטרידה טלפונית את הנשים במשך תשעה חודשים

13 נשים התלוננו נגד שוטרת שלטענתן הטרידה אותן באמצעות יותר מאלף מסרונים ששלחה להן בשעות שונות. כל המסרונים עסקו בחשדות לא מבוססים של השוטרת על קיומו של קשר מיני ביניהן ובין מפקד במשטרה שתחתיו עבדה.

לבית המשפט הובאו לראיה מסרונים רבים ששלחה השוטרת  לאורך היום וכן בשעות לילה מאוחרות מאוד. הנשים הסבירו שאף על פי שביקשו ממנה פעמים רבות להפסיק לשלוח להן הודעות מטרידות היא המשיכה במעשיה.

במקרים מסוימים ההטרדה אף עברה את גבולות המסרונים. אישה אחת התלוננה שהשוטרת התקשרה להוריה וטענה בפניהם שביתם מנהלת רומן עם גבר נשוי. אישה נוספת סיפרה שבן זוגה קיבל מהשוטרת הודעות שלפיהן היא בוגדת בו. יתרה מכך, השוטרת שלחה מסרונים לאשתו ולבתו של מפקד המשטרה שעמו ניהלה רומן, ככל הנראה אחרי שהקשר ביניהם הסתיים, וכתבה בהודעותיה נאצות לגביו.

לפי חוק התקשורת (בזק ושידורים) תשמ"ב 1982 אדם שמטריד באמצעות מתקן בזק, כלומר באמצעות מכשיר טלפוני, מוגדר כך: "משתמש במיתקן בזק באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין". לפיכך ומכורח העדויות והראיות שהובאו לבית המשפט, הואשמה השוטרת בהטרדה באמצעות מתקן בזק.

הסניגור ביקש שלא להרשיע את השוטרת כיוון שזה יפגע בזכויותיה כשוטרת

המדינה הגישה כתב אישום נגד השוטרת בגין ההטרדות השונות שביצעה, וטענה כי המעשים הובילו לפגיעה בנשים רבות וגרמו להן לחץ, דאגה והשפלה. המאשימה הוסיפה כי האישה עבדה במשטרה, ולמרות שהמעשים בוצעו מחוץ למסגרת התפקיד, הם פגעו בתדמית המוסד כולו.

הסניגור של השוטרת טען כי היא בעצמה קורבן לעבירה של ניצול יחסי מרות. הוא הסביר שסיום מערכת היחסים של האישה עם המפקד שהיה הבוס שלה, הוביל לפגיעה נפשית בתדמיתה. לטענתו, לאור ההשפלה שעברה האישה, יש לחרוג ממתחם העונש ההולם ולהסתפק במאסר על תנאי בלבד.

לטענת המדינה, לאישה הייתה שליטה מלאה על מעשיה והיא הייתה יכולה להפסיק לשלוח הודעות בכל שלב, במיוחד אחרי שביקשו ממנה מספר פעמים לעשות זאת. יתר על כן, צוין כי ההטרדות סיכנו את מערכות היחסים של הנשים עם קרובי משפחתן ובני זוגן.

שירות המבחן התרשם כי האישה לקחה אחריות על מעשיה והתחרטה עליהם. הוא ציין כי היא הביעה רצון להשתתף בהליכי שיקום וטיפול, ולכן יש לאפשר לה לבצע עבודות שירות למען הציבור במקום מאסר בפועל.

לטענת הסניגור של האישה, ניתן להסתפק בעונש של מאסר על תנאי בלבד, זאת מכיוון שהיא אם ומפרנסת יחידה. הוא הוסיף שהרשעתה תוביל לפגיעה חמורה בזכויותיה של השוטרת מתוקף עבודתה, כמו פיצויי פרישה שיבוטלו במקרה של הרשעה פלילית.

השופטת הכריעה: אשמתה הוכחה, השוטרת תורשע כדין

מבירור שערך שירות המבחן, לשוטרת לא היה עבר פלילי לפני ביצוע המעשים והיא הפנימה את חומרתם. הוא התרשם שהיא ביצעה את ההטרדות מתוך מצוקה נפשית גדולה, אחרי שלא השלימה עם הסיום החד צדדי של הרומן ורגשות הקנאה שעלו בה בעקבותיו.

שירות המבחן הדגיש כי הסיכון שהשוטרת תבצע דבר דומה הוא קטן מאוד לאור העובדה שהיא לקחה אחריות על מעשיה, הבינה את גודל הפגיעה ומעוניינת בשיקום.

עוד נטען כי האישה מתכוונת לפרוש מתפקידה במשטרה, אך במידה ותורשע בפלילים היא לא תהיה זכאית לקבל את פיצויי הפרישה ותתקשה לקיים את משפחתה כלכלית. לכך השיבה המדינה כי המשפחה שהשוטרת נדרשת לכלכל היא ילד אחד בן 25 שעובד למחייתו.

יש לך שאלה?

פורום חקירות משטרה | חקירה פלילית

לסיכום, השופטת קבעה כי מעשי ההטרדה הם חמורים, במיוחד כשנעשו שוב ושוב למשך תקופה ארוכה ועוד בידי עובדת משטרה. עוד היא ציינה שכל אדם שהוכחה אשמתו בפלילים מורשע לפי החוק, וכי המקרה של השוטרת אינו שונה.

לאחר שהורשעה, נגזרו על האישה ארבעה חודשי מאסר על תנאי אם תעבור עבירה דומה במשך שלוש השנים הבאות. נוסף על כך, הוטלו עליה עבודות לשירות הציבור בהיקף של 200 שעות, ופיצוי של אלף שקלים עבור כל מתלוננת שהטרידה.

ת"פ 49280-10-18