לאחרונה הוגשה לבית משפט השלום בתל אביב יפו תביעת רשלנות בניתוח פלסטי של הרמת שדיים והגדלתם. האישה, בת 58 ממרכז הארץ, עברה ניתוח אצל רופא פרטי מומחה בכירורגיה פלסטית ואסתטית.


לטענת האישה הניתוח אמנם הסתיים בהצלחה, אך לאחריו השדיים היו גדולים מדי ונראו לא אסתטיים. השתלים הגדולים, לפי גרסתה, נבחרו בתכנון לקוי ורשלני של המנתח ובעקבותיהם נותרו צלקות גדולות ומכוערות על גופה. בתצהיר היא הסבירה שביטחונה ותחושת הנשיות שלה נפגעו מאוד בשל הנזקים מהניתוח.


בית המשפט קבע כי לפי עדות מומחה מטעמו, התוצאות של הניתוח נגרמו עקב שיקול דעת לקוי, ולא בשל רשלנות רפואית. עם זאת, האישה הצליחה להוכיח כי הניתוח התבצע ללא הסכמתה מדעת, כלומר, ללא שהוצגו בפניה כל הסיכונים האפשריים שנבעו ממנו. בשל כך בית המשפט חייב את המנתח לשלם לה פיצויים בסך 115 אלף שקלים.


התפרים נפתחו מספר חודשים לאחר הניתוח


לפני שהחליטה לבצע את הניתוח, האישה הגיעה לפגישת ייעוץ עם הרופא הפרטי והביעה בפניו את חששותיה מהצלקות שיוותרו לאחר הגדלת השדיים והרמתם. הרופא ערך לה סדרה של בדיקות והראה לה תמונות של מטופלות קודמות שנותחו אצלו בהצלחה. הוא אף הציג לה את שדיהן של שתיים מעובדות המרפאה שניתח, ואת הצלקות הפעוטות שנשארו על גופן.


לאחר הניתוח הרופא ביצע שלוש ביקורות לאישה, ולמרות שבשתיים מהן המצב היה תקין, בביקורת השלישית הוא הבחין שקו התפרים בשד הימני נפתח. הוא המליץ על חבישה מקומית אשר תשמור על הפצע מפני זיהום.


שנה לאחר מכן חזרה האישה אל הרופא והתלוננה שהשדיים גדולים מידי ונפולים. כמו כן היא הציגה לו צלקות נרחבות על גופה וטענה שהייתה צריכה לפנות לרופא עור כדי לטפל בהן. המנתח השיב שלעתים ניתן לבצע עוד פעולה כירורגית שתעלים את הצלקות מספר חודשים אחרי הניתוח, אך זו לא בוצעה.


לבסוף הגישה האישה תביעה כנגד המנתח בגין רשלנות רפואית. לטענתה, השתלים שהוכנסו לגופה היו גדולים מידי וגרמו לצניחת השדיים, ולא להרמתם, כפי שרצתה מלכתחילה. יתר על כן, התפרים נפתחו והותירו צלקות מכוערות בגלל הכובד שנוסף על החזה.


מומחה מטעם בית המשפט קבע: שיקול דעת לקוי ולא רשלנות רפואית


כדי לקבוע האם הנזקים מהניתוח היו תוצאה של רשלנות רפואית, האישה והרופא הגישו כל אחד עדויות של מומחים לכירורגיה פלסטית ואסתטית. המומחים העידו בפני בית המשפט על טיב הטיפול, על התוצאות ועל מידת האחריות של הרופא בכל נזק.


המומחה מטעם האישה, רופא לכירורגיה פלסטית, טען כי מראה השדיים אכן הורע כתוצאה מהצניחה המוגברת ומהתרחבות הצלקות שנוצרו כשהתפרים נפתחו. הוא סבר שהנזק התרחש בשל השתלים הכבדים שהוכנסו בניתוח ההגדלה וכריתת יתר של עור שנעשתה בניתוח ההרמה. לטענתו העור לא עמד בעומס היתר, צנח והצטלק. הוא קבע כי יש לפסוק לטובת האישה סכום פיצויים גדול על הנזק הרב שנגרם לה, גופנית ונפשית.


המומחה מטעם הרופא, גם הוא רופא לכירורגיה פלסטית, טען מנגד כי צניחת השדיים מינימלית ואינה מורגשת. הוא הוסיף כי הצלקות הרחבות נוצרו מפתיחה חלקית של התפרים, מה שניתן לתקן בפעולה כירורגית קטנה. הוא סיכם בכך שאמר כי המנתח הציע לאישה ניתוח מתקן ללא עלות, כך שלא צפוי להיגרם לה נזק נוסף.


בעקבות הפער בין שתי חוות הדעת, בית המשפט מינה מומחה מטעמו לכירורגיה פלסטית ואסתטית. המומחה טען כי השתלים הגדולים שנבחרו לא מתאימים לאישה מבחינה אסתטית, אך הדגיש שזו טעות בשיקול דעת ולא התרשלות בהליך רפואי. כמו כן, טען כי צניחת השדיים טבעית בשל גילה המבוגר של האישה וכי הצלקות אכן נגרמו מהלחץ העודף על העור שהעמיסו השתלים.


הרופא לא הסביר לאישה שבחירת שתלים גדולים תגדיל את הסיכוי להצטלקות


השופטת החליטה לאמץ את חוות דעתו של המומחה, וקבעה כי לא התקיימה רשלנות רפואית בניתוח הפלסטי. עם זאת, התביעה הוגשה עם רכיב נוסף של העדר הסכמה מדעת, שבו היה צריך לקבוע האם המנתח הסביר לאישה את הסיכונים האפשריים בביצוע הניתוח בטרם הסכימה לו.


האישה טענה שעוד בפגישת הייעוץ הביעה את חששה הרב מהישארות של צלקות, ולכן היה על הרופא להבהיר לה שגודל השתלים קשור באופן ישיר למידת ההצטלקות, דבר שלא נעשה לטענתה בפגישת הייעוץ ולא לאחריה. היא גרסה שאם הדבר היה נאמר לה, היא לא הייתה מסכימה לעבור את ניתוח ההגדלה והייתה בוחרת בהרמת שדיים בלבד.

 

יש לך שאלה?

פורום רשלנות בניתוח | רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים


מתמליל שיחת הייעוץ בין האישה והרופא עלה כי הרופא הסביר על הצלקות האפשריות הנוצרות מהניתוח. עם זאת, הוא לא הדגיש בפני האישה כי כובד השתלים משפיע באופן ישיר על רמת הצטלקות השדיים לאחר הניתוח. לטענתו, אין שום קשר בין כובד השד עם השתל ובין פתיחת התפרים, מה שעמד בניגוד לחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט.


השופטת קבעה שלאישה לא הוסבר כי סיכוי ההצטלקות גבוה יותר ככל שהשתל גדול יותר, כך שתביעתה מתקבלת חלקית, לא הוכחה רשלנות רפואית אך הוכחה הטענה להעדר הסכמה מדעת. כתוצאה מכך, היא חייבה את המנתח בתשלום פיצויים של 115 אלף שקלים. כמו כן, היא חייבה אותו בהוצאות משפט ושכר טרחת עורכי הדין של האישה, סכום של כ-27 אלף שקלים.

 

 

ת"א 2708-03-14


עודכן ב: 19/12/2019