נפילה בבית חולים: מאושפזת נפלה בדרך לשירותים וקיבלה 88 אלף שקלים

בית משפט השלום בחיפה עסק בתביעת נזקי גוף בעקבות רשלנות רפואית שהוגשה נגד בית חולים בצפון הארץ. אישה כבת 79 התאשפזה בבית החולים בשל בעיות שונות שנבעו מהיותה חולה בטרשת רב מערכתית. באמצע הלילה היא קמה לשירותים ותוך כדי הליכה נפלה ושברה את הכתף.

על פי נתוני בית החולים האישה המאושפזת הייתה מוגדרת כבעלת סיכון לנפילה, כיוון שהייתה אנמית וסבלה מסחרחורות וחוסר שיווי משקל. בשל כך קבע השופט כי חוסר ההשגחה על המטופלת, שקמה לבדה כדי לגשת לשירותים באמצע הלילה, נחשב לרשלנות רפואית.

מתוך חוות דעת של מומחים שהוגשו לבית המשפט, נקבע כי האישה נותרה עם נכות בשיעור של 30% בעקבות הנפילה. לפיכך השופט חייב את בית החולים לשלם לה פיצויים על סך 88 אלף שקלים.

האחיות טענו כי האישה סירבה להשאיר את מעקה המיטה מורם

בעקבות המקרה, בוצע תחקיר בבית החולים. אחות משמרת הערב העידה בפני השופט כי לפי הנוהל המקובל, מטופלים בעלי סיכון לנפילה לא יורדים מהמיטה בכוחות עצמם. היא טענה כי מעקה המיטה מורם בכל שעות היממה, ואם המטופל צריך להתפנות הוא קורא לחבר צוות רפואי שיעזור לו בכך.

עוד ציינה האחות כי הרמת מעקה המיטה אצל מטופלים, גם כאלו שמוגדרים כבעלי סיכון לנפילה, אינו אבסולוטי ונעשה בשיקול הדעת של האחות. על פי הנוהל, האחות מחויבת לנסות לשכנע את המטופל שהרמת המעקה היא לטובתו, ולהסביר שכדי לרדת מהמיטה עליו לצלצל בפעמון ולחכות לחבר צוות רפואי שיגיע לסייע.

האחות טענה שבמידה והמטופל מתעקש שלא להרים את המעקה, יש לקרוא לרופא התורן כדי שינסה לשכנע אותו גם. במקרה הנדון, האישה המבוגרת התנגדה בתוקף להרמת המעקה חרף כל ניסיונות השכנוע. האחות הסבירה לה את הסיכונים האפשריים בקימה מהמיטה ללא אזעקת חבר צוות, והתרשמה שהמטופלת צלולה ומבינה את דבריה.

למרות האזהרות, האישה קמה לבדה באמצע הלילה והלכה לשירותים

בשעה מאוחרת באותו ערב, אחות ממשמרת הלילה שמעה צליל חבטה מהמסדרון הסמוך, כשהגיעה לשם ראתה את המטופלת שרועה על הרצפה. היא ואח נוסף הרימו אותה ושאלו מדוע לא צלצלה בפעמון ובחרה לרדת מהמיטה לבד. האישה ענתה בתגובה שהיא לא רצתה להטריח את הצוות, כי היא יודעת שהוא עובד קשה.

השופט ציין כי האישה תודרכה באופן מפורש להזעיק את הצוות אם תרצה לרדת מהמיטה, וחדרה היה קרוב מאוד לעמדת האחיות כך שהדבר לא היה נחשב לטרחה. בכך הוא קיבל חלקית את עמדת בית החולים, שלפיה המטופלת נהגה בחוסר זהירות כשבחרה לרדת מהמיטה לבדה, אף על פי שהוזהרה לא לעשות זאת.

בהמשך דבריו, השופט הדגיש כי למרות התנהגותה חסרת הזהירות של המטופלת, יש לקחת בחשבון את גילה המתקדם ומצבה הרפואי. הוא הסביר שאם הנוהל של בית החולים היה להשאיר את מעקה המיטה מורם אצל מטופלים המועדים לנפילה, האחיות היו צריכות לעשות כל מאמץ כדי לשכנע את המטופלת שתסכים להרמת המעקה.

שיקול הדעת של האחות היה מוטעה, קבע השופט, כשהחליטה לא לקרוא לרופא התורן במחלקה כדי שגם ינסה לשכנע את המטופלת להרים את המעקה. כמו כן, לאחות היו מספרי הטלפון של בני משפחתה של האישה, שלבקשותיהם אולי הייתה נעתרת. לפיכך, הוא סיכם, בית החולים והאחות ממשמרת הערב התרשלו בטיפול באישה.

מומחים בתחום האורתופדיה קבעו שהאישה נותרה עם נכות בשיעור של 30% עקב הנפילה

השופט קבע כי האישה ידעה שאסור לה לצאת מהמיטה באופן עצמאי, ובשל כך היא נושאת ב-33% אשם תורם לנפילתה. אשם תורם משפיע על גובה הפיצויים, כך שאם המטופל אשם חלקית ברשלנות הרפואית שבעקבותיה נגרם לו הנזק, מפחיתים את סכום הפיצויים בהתאם לאחוז האשמה שיוחס לו בתקרית.

שני מומחים בתחום האורתופדיה הגישו את חוות דעתם הרפואית לבית המשפט. שניהם הסכימו כי בעקבות התאונה מפרק הכתף של האישה נשבר, ותנועתו נשארה מוגבלת גם לאחר איחוי העצם. כל אחד מהם פסק אחוזי נכות שונים ולבסוף הסכימו על נכות בשיעור של 30%.

יש לך שאלה?

פורום תאונות כלליות - בבית, ברחוב, שטח ציבורי, מתקני ספורט, פיצויים ועוד

בתום חישוב כלל הנזקים, השופט חייב את בית החולים בתשלום של 88,440 שקלים לאישה. הסכום נקבע לאחר ניכוי האחוז של האשם התורם, שבלעדיו הפיצוי היה עומד על 132 אלף שקלים. כמו כן, בית החולים חויב בתשלום שכר טרחת עורך דין בסך של כ-21 אלף שקלים נוספים.

ת"א 22066-12-16