ריב בין נהגים: נהג משאית התווכח עם אופנוען אחרי התאונה והוביל למותו

בית משפט השלום בחיפה עסק לאחרונה בתביעה בגין עוולת תקיפה שהתרחשה בריב בין נהגים לאחר תאונת דרכים. נהג משאית התנגש במורה ללימוד נהיגה על אופנוע, גבר בן 66, שבאותה עת העביר שיעור לתלמידיו. מייד לאחר הפגיעה, הנהג עצר בצד הדרך והחל להתווכח עם האופנוען ולהכות אותו.

לאחר שנהג המשאית חזר לרכבו ונסע מהמקום, התמוטט האופנוען על הקרקע והוזעק אמבולנס שפינה אותו לבית החולים. מומחה מטעם בית המשפט בתחום הקרדיולוגיה והרפואה הפנימית, קבע כי הפגיעה והוויכוח שלאחריה הובילו לנזק מוחי חמור שבעקבותיו נפטר האופנוען.

נהג המשאית טען כי כשהלך מהמקום האופנוען היה בסדר גמור, כך שמותו לא נגרם באופן ישיר בעקבות התאונה. לגרסתו, הוא לא התכוון לגרום לתוצאה החמורה ולא צפה אותה מראש, לכן לא מתקיים רכיב הכוונה שביסוד עוולת התקיפה. השופטת דחתה את טענות נהג המשאית וחייבה אותו בפיצויים של כ-132 אלף שקלים לאלמנת האופנוען.

נהג המשאית דחף את האופנוען והיכה אותו בכתפו לאחר שהתנגש בו עם הרכב

במהלך שיעור נהיגה על אופנוע שהעביר, נסע המנוח בצד הימני של הכביש ואחריו שיירת אופנועים של תלמידיו. תוך כדי השיעור, משאית חצתה את נתיב הנסיעה של השיירה וחצצה בין מורה הנהיגה ובין האופנוענים המתלמדים.

מייד לאחר מכן, הסביר אחד העדים בבית המשפט, המשאית נעצרה בחדות ונהג האופנוע נראה כשהוא שכוב על הרצפה. האופנוען הסביר לעד כי המשאית התנגשה בו מאחור ולכן נפל. נהג המשאית מיהר לצאת מהרכב ולהתעמת עם האדם שבו פגע. מהעדות עלה כי טרם הריב הנהג דחף בעוצמה את האופנוען אחורה והחטיף אגרוף לכיוון כתפו.

העד סיפר כי הוא ביקש מנהג המשאית להישאר במקום עד שתגיע משטרה, אך הוא עלה לרכבו ונסע מהמקום. לאחר מכן העד ראה את מורה הנהיגה עולה חזרה לאופנוע ומתיישב עליו, אך כמעט מייד הוא התמוטט כשהוא מחוסר הכרה. העד ביצע בו פעולות החייאה עד להגעה של אמבולנס והעברתו לבית החולים, שם הוא נפטר לאחר שבועיים.

נהג המשאית טען כי התאונה היא לא הגורם הישיר למותו של האופנוען

מעובדות כתב התביעה עלה כי האופנוען המנוח, איש מבוגר בן 66, היה בעל עבר רפואי של מחלות לב וסוכרת. לפיכך, נהג המשאית טען כי התאונה והריב שהתקיים לאחריה לא היו הגורמים הישירים למותו, משום שמצבו הבריאותי היה ירוד מלכתחילה.

הוא הוסיף כי עברו שבועיים שלמים מהתרחשות האירוע ועד הקביעה של מוות, כך שלא ניתן לדעת עד כמה באמת השפיעו התאונה והתקיפה לכאורה. כדי לבחון טענה זו, בית המשפט מינה מומחה מטעמו בתחום הקרדיולוגיה והרפואה הפנימית. המומחה קבע כי במועד התאונה המנוח היה יציב מבחינה בריאותית, וכשיר די הצורך כדי לעבוד כמורה לנהיגה באופנוע.

המומחה הדגיש שהתאונה והקטטה היו הגורם הישיר לפגיעה החמורה באופנוען, וגרמו לאוטם חמור בשריר ליבו. בעקבות כך הוא איבד את ההכרה לאחר התאונה, ונגרם לו נזק מוחי בלתי הפיך כאשר היה מחוסר דופק ולחץ דם. השופטת קיבלה את חוות הדעת וקבעה שנהג המשאית אחראי למותו משום שתקף אותו.

השופטת קבעה כי אף שלא התכוון לגרום למות האופנוען, הוכחה כוונה לפגיעה תוך שימוש בכוח

נהג המשאית הציג את סעיף 23 א' לפקודת הנזיקין שלפיו "תקיפה היא שימוש בכוח מכל סוג שהוא, ובמתכוון, נגד גופו של אדם". הוא טען כי לא התכוון לפגוע באופנוען ובטח שלא לגרום למותו, כך שלא ניתן להגדיר את מעשהו כתקיפה. הוא הוסיף שכאשר עזב את מקום התאונה, האופנוען עמד על רגליו בהכרה מלאה וכבר הרים את האופנוע לקראת המשך נסיעה.

השופטת החליטה לדחות את הטענה כיוון שעל פי החוק אין צורך להוכיח כוונה עבור התוצאה שנגרמה. לפי עובדות כתב התביעה מספיק שנהג המשאית התכוון לפגוע באופנוען על ידי שימוש בכוח, מה שאכן קרה כשדחף אותו בעוצמה והיכה אותו בכתפו, כדי להוכיח את עוולת התקיפה לפי ההגדרה בפקודת הנזיקין.

יש לך שאלה?

פורום תאונת אופנוע | אופניים חשמליים | קורקינט חשמלי

כתוצאה מכך, קבעה השופטת כי יש לחייב את נהג המשאית ברכיבי הנזק שנגרמו לאופנוען, ולאשתו שהפכה אלמנה. לאחר שחושבו הפסד בשנים אבודות, הוצאות קבורה ומצבה ונזק בלתי ממוני, השופטת חייבה את נהג המשאית בתשלום פיצויים בסך 131,951 שקלים לאשתו של האופנוען המנוח.

ת"א 6366-07-12