לאחרונה התקבלה בבית משפט השלום בירושלים תביעתו של גבר בן 53 אשר נפצע בנפילה מסולם במהלך עבודתו באתר שיפוצים במרכז הארץ. העובד פונה לבית החולים בילינסון ואושפז שם לתקופה של כמעט שבוע.


המעסיק טען בבית המשפט כי בזמן התאונה האיש עבד כקבלן עצמאי ולא כעובד תחתיו, כך שלא מוטלת עליו אחריות לשלם פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו.


לאחר שהוצגו הראיות והעדויות, קבע השופט כי טענתו של המעסיק לא נכונה וכי הוכחו יחסי עובד-מעביד. לפיכך הוא חייב את מנהל אתר הבניה בתשלום פיצויים בסך של כ-190 אלף שקל לעובד.


שאלת האחריות על התאונה נעוצה בהוכחת יחסי עבודה בין העובד והמעסיק


האיש טען כי הוא עובד ותיק של מנהל אתר הבניה, וכי הם היו מצויים בקשרי עבודה במשך שנים רבות טרם התאונה. השופט קבע כי העובד מסר עדות מהימנה שנתמכה בעדויות נוספות, בין היתר של אשתו ושני אחיו.


המעסיק, בעליה של חברת בניה, הכחיש בעדותו הראשונית שהגבר עבד אצלו אי פעם. לטענתו, הוא היה רוכש פסולת של מתכת ובניה מאתרי שיפוצים שבהם עבד, ולא מעבר לכך. עם זאת, בעדות שמסר לאחר מכן, הודה שהאיש כן עבד אצלו במסגרת קבוצה של אנשים שנתנו לו שירותים בעבר.


עובד הקבלן העיד כי כאשר נפל, היה המעסיק במרחק מטרים בודדים ממנו, ראה את התאונה והזמין עבורו אמבולנס. לאחר מכן נכח גם בבית החולים והעביר כסף לאחיו של העובד, דבר שנתמך בעדותו של האח שסיפר כי הכספים היו יתרת החשבון של משכורתו.


המעסיק מצדו טען כי אמנם נכח באתר הבניה, אך כלל לא ראה את התאונה. מדבריו עלה כי הוא יצא מחוץ לאתר וכאשר חזר ראה את העובד על הקרקע, מבלי שהבין כיצד הוא נפל ומה עשה לפני כן. הוא טען כי הכספים שמסר לאח היו מעשה של נתינה מתוך אצילות נפש.


התנהגות מנהל אתר הבניה העידה על כך שהיה מעסיק של העובד


השופט קבע כי המעסיק נכח באתר השיפוצים ביום הראשון לעבודה כדי לתדרך את עובדיו ולנהל את העבודה, כמו גם לפקח עליה. בשל כך, הימצאות העובד באותו יום ונפילתו מהסולם יכולה להעיד על כך שהיה מצוי ביחסי עובד-מעביד עם מנהל האתר, כמו שאר הנוכחים שעבדו באותו יום.


נוסף על כך, העובד גרס כי שייף את קירות הבניין כדי לצבוע אותם, דבר שנתמך גם בעדות אשתו. המעסיק הוציא וחתם על נייר הזמנת עבודה שפירט עבודות צבע של הקירות ביום שבו התרחשה התאונה. השופט קבע כי הדבר מלמד על כך שהנפגע אכן עבד אצל המעסיק באותה עת.


יתרה מזאת, הסביר השופט, אמנם התנהגות המעסיק לאחר התאונה הייתה יכולה להתפרש כמחווה של רצון טוב, אך סביר יותר שהייתה ביטוי כנה של תחושת אחריות ודאגה לשלומו של עובד הקבלן.


לפיכך, השופט קבע כי מתוך הראיות והעדויות שהוצגו, יש לקבל את גרסת העובד שלפיה היה מצוי ביחסי התקשרות עבודה עם המעסיק. יחסי העבודה הם אשר הופכים את הנפילה מהסולם לתאונת עבודה, ולכן המעסיק חייב לפצות את העובד.


לדברי בעל אתר הבניה, העובד נפל מתוך רשלנות אישית


המעסיק טען בתוקף כי נקט בכל אמצעי הבטיחות הנדרשים באתר הבניה שהוא מחזיק בבעלותו. הוא העיד כי הציוד מתוחזק, תקין ובמצב טוב לשימוש. הנפילה מהסולם, כך הסביר, הייתה כנראה תוצאה של איבוד שיווי המשקל והתנהגות רשלנית של העובד.


עובד הקבלן מצדו, טען כי הסולם לא היה מתאים לביצוע עבודת הצבע של התקרה שאותה נדרש לעשות ביום התאונה. הוא הסביר כי הסולם היה קצר מדי, וכדי להגיע לתקרה הוא היה צריך לעמוד על קודקודו של הסולם באופן מסוכן.

 

מקביעת השופט עלה כי מנהל אתר הבניה היה צריך לוודא מבעוד מועד שסביבת העבודה בטוחה עבור המשתמשים בה. כלומר, אם תקרת המבנה בגובה מסוים, המעסיק היה חייב לדאוג להימצאות של סולם מתאים שבאמצעותו יוכלו העובדים לבצע את השיפוץ בצורה בטוחה.


השופט חייב את מנהל אתר הבניה לשלם פיצויים לעובד בגין נזקי הגוף


השופט קבע כי לאחר שהוכחו יחסי עובד-מעביד בין הנפגע ובין המעסיק, אירוע הנפילה מהסולם מוגדר כתאונת עבודה, כך שיש לחייב את בעל אתר הבניה בפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לעובד בעקבותיה.


העובד טען כי נגרמו לו כאב וסבל רב בשל הנפילה, והדבר ישפיע על תפקודו האישי ועל כושר העבודה העתידי שלו. לדבריו, מאז התאונה הוא לא הצליח לחזור לשגרת חיים תקינה, וגם לא מצא עבודה בתחום השיפוצים שבו עבד כל חייו.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונות קשות, נכויות ופגיעות גוף קשות


בשל כל אלה, השופט חייב את מנהל אתר הבניה בתשלום פיצויים בסך של כמעט 190 אלף שקלים. נוסף על הפיצויים, המנהל חויב בתשלום של הוצאות המשפט ושל שכר טרחת עורך הדין של העובד.

 


ת"א 26843-02-12


עודכן ב: 19/12/2019