פיטורין בזמן הריון: אי ידיעת המעסיק על הריון העובדת לא פטרה אותו מפיצויים

לאחרונה התקבל בבית הדין הארצי לעבודה ערעור של אישה אשר פוטרה ממקום עבודתה כאשר הייתה בהריון. מעשה זה נחשב עבירה על חוק עבודת נשים שלפיו אין לפטר עובדת בעקבות הריונה.

בדיון הראשוני בבית הדין האזורי לעבודה, נקבע כי האישה לא הודיעה למעסיק על כך שהייתה בהריון. יתרה מזאת, ולפי טענת מקום עבודתה, היא החלה בתפקיד מתוך ידיעה שהוא לתקופה זמנית של חצי שנה. לפיכך פסק בית הדין שלא הוכח כי האישה פוטרה כשהייתה בהריון.

האישה ערערה על קביעת של בית הדין האזורי וטענה כי זכויותיה כאישה וכעובדת נפגעו. השופט בבית הדין הארצי בדק את הראיות והעדויות שהוגשו בערעור וקבע כי יש לקבלו ולהכיר במעשה כפגיעה בחוק עבודת נשים.

כתוצאה מקבלת הערעור, הוגדל סכום הפיצויים שנקבע לאישה בבית הדין האזורי: מסכום ראשוני של 9,000 שקלים לפיצויים בסך כמעט 30 אלף שקלים.

טענת האישה: פיטרו אותי באופן לא חוקי משום שהייתי בהריון

האישה הועסקה במשך חצי שנה במאפייה בדרום תל אביב. היא העידה כי התקבלה לעבודה כשכבר הייתה בהריון, כך שכאשר פוטרה כבר הייתה בחודש שישי, כלומר במצב מתקדם שלא אפשר לה להתחיל לעבוד במקום אחר.

נוסף על כך, האישה סיפרה שמכתב הפיטורין הוגש לה שישה ימים טרם תאריך העזיבה, מה שלכאורה מותר בחוק, אף כי ההתראה הקצרה לא הייתה הוגנת לדעתה. עם זאת, לא נערך לה שימוע טרם הגשת המכתב, דבר שאינו חוקי גם אם לא הייתה בהריון כלל.

מכתב הפיטורין הובא כראיה ובו נכתב כי סיבת הפיטורין היא חוסר התאמה. לגרסת האישה, אי ההתאמה היחידה שלה לתפקיד הוא הריונה, מצב אישי שלפי החוק אסור לפטר בגללו. היא טענה בנוסף כי יש במעשה משום אפליה, לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, בשל היותה אישה.

בבית הדין האזורי התברר כי העסק לא שילם לאישה רכיבי משכורת המגיעים לה על פי חוק

לטענת האישה, מלבד הפיטורין הלא-חוקיים גם המשכורת שקיבלה בתקופת העסקתה לא סיפקה לה זכויות מינימליות. תלושי השכר, כך העידה, היו פגומים ולא הכילו דמי חופשות וחגים. יתר על כן, לא התבצע רישום של ימי מחלה ולא הופרשו לה כספים לקרן פנסיה.

זאת ועוד, תלושי השכר אמנם התחילו מחודש יולי, אך לטענת האישה היא החלה לעבוד במאפייה חודשיים קודם לכן, בחודש מאי. תלושים אלה לא נמסרו לה מעולם, לגרסתה.

העסק שאותו תבעה האישה שפוטרה, החליט לא להיות מיוצג על ידי עורך דין, ועל כן כתב ההגנה שהגיש לא כלל מענה למרבית הטענות שהוצגו נגדו. לרכיבי המשכורת הנעלמים, לדוגמה, לא ניתנה תשובה שהניחה את הדעת.

לעניין הפיטורין, בעל העסק טען כי לא ידע על הריון האישה בשום שלב, לא כשהחלה לעבוד ולא כשהוחלט על פיטוריה. יתר על כן, התפקיד היה זמני, לשם החלפה של עובדת אחרת. לטענת המנהל, האישה ידעה כי העסקתה היא לתקופה קצובה, כך שהפיטורין לא היו עקב ההיריון.

בית הדין האזורי קבע כי אין לקבל את טענת האישה שלפיה פוטרה כשהייתה בהריון, כיוון שלא הוכיחה במהלך המשפט שהמעסיק ידע על הריונה. הפיטורין לא נעשו בניגוד לחוק, קבע בית הדין, משום שהתפקיד היה זמני, בידיעתה של העובדת, וללא קשר להריון.

האישה צירפה הקלטת שיחה עם מנהל בית העסק שהוכיחה כי ידע שהיא בהריון

בהמשכו של המשפט שהתנהל בבית הדין האזורי לעבודה, האישה צירפה הקלטה של שיחה עם מנהל העסק שבו עבדה. בשיחה ניתן לשמוע את המנהל אומר לה בבירור כי היא כבר לא יכולה להמשיך לעבוד כשהיא בהריון, כיוון שאין ביכולתה לבצע את המטלות הכרוכות בתפקידה.

אמירתו של המנהל בהקלטה, טענה האישה, הוכיחה כי ידע על ההיריון ואף טען שהוא מגביל אותה בעבודתה. גם אם התפקיד נקבע מראש לחצי שנה, לא ניתן לפי החוק לפטר עובדת כשהיא בהריון.

בית הדין האזורי לא שוכנע כי סיבת הפיטורין הייתה ההיריון, זאת כיוון שתאריך ההקלטה היה לאחר שהוגש מכתב הפיטורין ולא לפניו. סכום הפיצויים שנקבע לאישה באותו פסק דין היה 9,000 שקלים. סכום שלטענתה לא כיסה מבחינה כלכלית על החודשים שהייתה אמורה לעבוד בעסק טרם ילדה.

האישה ערערה לבית הדין הארצי לעבודה: המעסיק עבר על החוק, אף שלא פיטר בגלל ההיריון

הרכב של שלושה שופטים בבית הדין הארצי לעבודה קיבלו את ערעור האישה וקבעו: גם אם המעסיק גילה את דבר ההיריון רק לאחר הפיטורין, הוא היה צריך לפנות לממונה על חוק עבודת נשים, זאת כדי לקבל הנחיות מתאימות במקרה הספציפי.

כשהמעסיק לא עשה זאת, נפגעו זכויותיה של האישה לפי חוק עבודת נשים. סכום הפיצויים שנפסק עבורה בבית הדין האזורי לעבודה, קבעו שופטי בית הדין הארצי, לא כיסה את הפרשי המשכורת שהגיעו לה בשל פיטוריה בעודה בהריון.

יש לך שאלה?

פורום פיצויי פיטורין

שלושת השופטים חייבו את בית העסק לשלם לאישה פיצויים בסכום של כמעט 30 אלף שקלים, מה שהיווה את כלל המשכורות שהייתה אמורה לקבל מתקופת פיטוריה עד הלידה, וכן על חודשיים נוספים לאחריה, כולל הפרשי דמי חופשה, חגים והפרשות לפנסיה של תקופה זו. כמו כן, בית העסק חויב בתשלום הוצאות המשפט, סכום של 5,000 שקלים.

ע"ע 23169-10-18