בית משפט השלום בירושלים דן לאחרונה בסוגיית העונש הראוי לאברך שקיבל במרמה כספים מהביטוח הלאומי. האברך הורשע בקבלת כספים במרמה לאחר שהתחזה בפני ועדה של ביטוח לאומי והציג בפניה מצג שקרי שלפיו הוא סובל מהזיות שמיעה ומסכיזופרניה פרנואידית.


לפי העובדות שפורטו בהכרעת הדין, בשנת 2009 האברך יצר קשר עם אדם אחר שסייע לו לתכנן את ההונאה. יחד הם הוציאו לפועל תכנית שבמסגרתה הציגו מצג שקרי בפני ועדה של הביטוח הלאומי בנוגע למצבו הנפשי של האברך כדי לקבל קצבת נכות כללית.


האברך הגיש מסמכים רפואיים מזויפים


הסייען הגיש בשמו של האברך טופס תביעה לקצבת נכות כללית לביטוח הלאומי, אשר כלל פרטים כוזבים בנוגע לטיפולים רפואיים שקיבל האברך ולאבחנתו כסובל מהזיות שמיעה וסכיזופרניה פרנואידית. כמו כן צורפו לטופס התביעה מסמכים רפואיים כוזבים ומרשמי תרופות פיקטיביים. במסמכים נרשם כי הגבר נטל בעבר תרופות פסיכיאטריות וטופל על ידי שני רופאים פסיכיאטרים.


בהמשך הגבר הופיע בפני וועדה רפואית של הביטוח הלאומי יחד עם הסייען שהתחזה לדודו. במהלך הבדיקה שנערכה לו הגבר לא שיתף פעולה עם חברי הוועדה ונמנע מלהשיב לשאלותיהם במתכוון ולפי הוראת הסייען.


בעקבות המצג השקרי שהציג הגבר, הוועדה פסקה כי הוא סובל מנכות רפואית קבועה בשיעור של 50% ונקבעה לו דרגת אי כושר קבועה בשיעור של 75%. כמו כן נקבע כי הוא זכאי לקבל קצבת נכות בשיעור של 100%.


בהתאם לקביעות הוועדה הרפואית, האברך קיבל מהביטוח הלאומי בסך הכל כ-106 אלף שקלים, אשר כללו תשלום רטרואקטיבי חד פעמי ותשלומי קצבה חודשית.


האברך הורשע בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ובשימוש במסמכים מזויפים תחת נסיבות מחמירות. בהכרעת הדין נקבע כי ההונאה נעשתה בשיטתיות, לאורך זמן ונועדה לגזול כספים שנועדו לאוכלוסייה נזקקת.


תסקיר שירות המבחן ציין כי לגבר אין עבר פלילי והוא נשוי ואב לארבעה ילדים, אברך בכולל אשר מתקיים מקצבת הבטחת הכנסה וממלגה. צוין כי לגרסתו הוא סבל בעבר מדיכאון ומצבו הנפשי היה ירוד ולכן סבר שמגיעה לו קצבה.


עוד צוין בתסקיר כי הגבר מתקשה להעריך את השלכות מעשיו לטווח הארוך וכי הוא מתקשה לחשוב עצמאית ולהבחין בהתנהלותו הבעייתית. הומלץ לגזור עליו עונש של צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 200 שעות בתוספת מאסר על תנאי.


העבירות בוצעו לאחר תכנון מוקדם


המדינה טענה כי מתחם העונש ההולם במקרה זה הוא בטווח שבין חמישה חודשי מאסר בעבודות שירות לבין שנתיים מאסר בפועל, כיוון שהעבירה התבצעה לאחר תכנון מוקדם וגרמה לנזק לקופה הציבורית. עם זאת נטען כי מאחר שהגבר התחייב להשיב לביטוח הלאומי את הכספים שקיבל במרמה, יש להסתפק ולהטיל עליו צו שירות לתועלת הציבור לצד ענישה נלווית.


הסנגור של האברך ביקש לאמץ את המלצות שירות המבחן ולהסתפק בצו שירות לתועלת הציבור. נטען כי מתחם העונש ההולם נע בין שירות לתועלת הציבור לבין עונש מאסר בפועל כאשר יש למקם את העונש בתחתית המתחם. הסנגור הדגיש כי לאברך אין עבר פלילי והוסיף שהוא נפל קורבן לפעולות שנעשו בשמו על ידי הסייען.


השופט הבהיר כי העיקרון המנחה בקביעת העונש הוא עיקרון ההלימה שלפיו קיים יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה ומידת אשמתו של הנאשם לבין סוג העונש שיוטל עליו והיקפו.


צוין כי במקרה זה הגבר פגע בערכי ההגנה על כספי הקופה הציבורית, שמירה על אמון הציבור במוסדות המדינה, הגנה על מנהל תקין והבטחת האמון הציבורי במסמכים רפואיים.


מעשים חמורים של גזל כספים מחולים ונכים


השופט קבע כי מעשי המרמה של האברך הם חמורים כיוון שהוא קיבל במרמה כספים מהקופה הציבורית וגזל כספים שהיו מיועדים לחולים ולנכים תוך החלשת יכולתה של המדינה לסייע להם. עוד הובהר כי העבירות נחשבות חמורות בשל אופיין המתמשך, התכנון המוקדם והסכום הגבוה שהתקבל במרמה.


לאחר שקלול הנסיבות נקבע כי מתחם העונש ההולם הוא בטווח שבין מאסר קצר בפועל שיתבצע בדרך של עבודות שירות וענישה נלווית לבין שנת מאסר בפועל לצד עונשים נלווים.


עוד נקבע כי בגזירת העונש בית המשפט יכול להתחשב בנסיבות שלא קשורות לביצוע העבירה. צוין כי לאברך אין עבר פלילי, הוא אב לחמישה ילדים, אינו עובד והגיע להסדר להשבת הכספים שקיבל במרמה מהביטוח הלאומי.


יש לך שאלה?

פורום צווארון לבן


בסופו של דבר השופט אימץ את הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים לנוכח השבת הכספים לביטוח הלאומי. על האברך הוטל עונש של 200 שעות שירות לתועלת הציבור בתוספת חמישה חודשי מאסר על תנאי שיופעל אם הוא יבצע עבירת מרמה נוספת תוך שלוש שנים.


ת"פ 26811-03-16


עודכן ב: 19/12/2019