לאחרונה נקבע גזר דין של אישה שהורשעה בבית משפט השלום בירושלים בעבירת זיוף מסמך וקבלת דבר במרמה. האישה הגישה צוואה שקרית של נפטרת שלא הסדירה את ירושתה לפני המוות, כדי לקבל לרשותה כספים ונכסים רבים שהיו ברשות המנוחה.
האישה, עורכת דין במקצועה, ייצגה את האישה המבוגרת שגם טיפלה בילדיה. האישה נפטרה בלא שהשאירה צוואה אחריה, כאשר אין לה שארים מלבד שתי בנות שנמסרו לאימוץ כשהיו ילדות קטנות. ברשות המנוחה עמדו שתי דירות מגורים בעיר ירושלים, נוסף על רכוש רב, תכשיטים וכסף מזומן בסכום של מאות אלפי שקלים.
במסגרת גזר הדין, השופט קבע כי האישה עיוותה באופן חמור את רצון המנוחה, ועשתה זאת תוך שהפעילה אנשים נוספים לזיוף ושקר. השופט השית עליה עונש מאסר בפועל של 24 חודשים וכן פיצוי כספי בסך 25 אלף שקלים לכל אחת מהיורשות החוקיות.
עורכת הדין רשמה צוואה שקרית והפעילה גבר נוסף שיזייף את החתימות הדרושות
בצוואה המזויפת נכתב כי המנוחה הורישה לעורכת הדין את דירותיה בירושלים, ולילדיה של עורכת הדין את מחצית מרכושה, כאשר את החצי השני הורישה לילדי השכנים. לשם כתיבת הצוואה היא קשרה קשר עם חבר ותיק כדי שיזייף את חתימת המנוחה והעדים שנכחו בעריכת הצוואה.
חברה של עורכת הדין הביא את הצוואה לנוטריונית לאישור, אך זו לא הסכימה לחתום עליה ללא נוכחות המצווה - מבלי לדעת שהיא כבר אינה בין החיים. הוא פנה אל אישה מבוגרת שאינה יודעת היטב עברית והציע לה להתחזות למנוחה תמורת סכום כספי. המתחזה קיבלה מאה דולר עבור המעשה והנוטריונית חתמה על הצוואה.
לאחר מכן הגישה עורכת הדין בקשה לצו קיום צוואה בצירוף הצוואה המזויפת ואף הוסיפה תצהיר שתומך בבקשתה, כדי לקבל במזיד את זכויות המקרקעין והרכוש.
תפנית בעלילה: הבת המאומצת גילתה על הצוואה השקרית
במקביל לצו קיום הצוואה קיבלה הבת המאומצת של הנפטרת הודעה כי מתנהל רישום במשרד הרווחה בנוגע לאמה הביולוגית, אותה לא הכירה מעולם. רק כך התחילה החקירה שהובילה לגילוי התרמית. בעקבות זאת הבת הגישה התנגדות לבקשה לקיום צוואה.
בתגובה להתנגדות טענה עורכת הדין באופן נחרץ כי הצוואה הגיעה לידיה מהמנוחה באופן כשר ועל פי חוק. גם החבר העיד ומסר תצהיר שקרי שלפיו נכח בעריכת הצוואה על ידי הנפטרת.
לאחר שלוש שנים נסגר ההליך בבית המשפט לענייני משפחה. השופטת חייבה את עורכת הדין לשלם את הוצאות המשפט, אך הסכום לא כיסה את הוצאות שכר טרחת עורכי הדין של הבנות המאומצות. יתרה מזאת, הן כלל לא קיבלו פיצויים על המעשה.
בהליך הפלילי שבו הורשעה עורכת הדין נטען כי בסופו של דבר לא נגרם נזק ממשי ליורשות החוקיות, והן קיבלו את הנכסים במלואם. כמו כן נאמר כי גם לנוטריונית שאישרה את הצוואה המזויפת יש אחריות בעבירה, כיוון שבלי אישור שלה דבר לא היה קורה.
בהקשר זה, השופט קבע כי הנוטריונית שחתמה על הצוואה חפה מאשמה מפני שלא נמצאו ראיות על כך שידעה על נסיבות חתימת הצוואה. נוסף על כך קיבל השופט את טענת עורך דינה כי היא הולכה שולל בעקבות האישה שהתחזתה לנפטרת.
גם המתחזה, אישה מבוגרת שאינה יודעת קרוא וכתוב, הוגדרה בבית המשפט כלא אשמה, הן בשל חוסר בראיות והן מעצם העובדה שהידיד של עורכת הדין ניצל את חולשתה וזקנתה.
השופט קבע כי המעשה חמור והשית על עורכת הדין עונש מאסר ופיצויים לבנות המאומצות
עורכת הדין הודתה לבסוף במעשיה, קיבלה עליה אחריות והתחרטה על התנהגותה. בא כוחה ציין כי היא הושעתה מלשכת עורכי הדין ושמה הטוב נפגע בשל פרסום הדבר בתקשורת. הוא הזהיר כי עונש חמור עלול לפגוע גם בשבעת ילדיה, חלק מהם קטינים.
השופט קבע כי זיוף הצוואה לבדו הוא מעשה חמור של נטילת כספים ממי שלא יכול להגן על נכסיו בעצמו. נוסף על כך, העבירה בוצעה לאחר תכנון מוקפד חסר רגישות ותוך הפעלת אנשים נוספים לזיוף חתימות, להתחזות ולעדות שקר.
זאת ועוד, השופט הדגיש כי כאשר הוגשה ההתנגדות לצו קיום הצוואה בידי בנותיה של המנוחה, עורכת הדין הייתה יכולה להודות ולקבל עליה את האחריות. במקום זאת, היא דבקה בשקריה לאורך כל ההליך, מה שכמעט הוביל לנישול ירושה מבעליה החוקיים.
אם היו מאשרים את צו קיום הצוואה הנזק היה יכול להיות עצום, קבע השופט, גם בשל הערך הגבוה של נכסי הנפטרת, אך בעיקר בשל העיוות המכוער של רצונה, ונטילת הכספים מבנותיה המאומצות.
יש לך שאלה?
פורום נפגעי עבירה פלילית, קורבנות ופיצויים בגין עבירה פלילית
השופט השית על עורכת הדין עונש של שנתיים מאסר בפועל ו-12 חודשי מאסר נוספים אם תבצע עבירות מסוג זה לאורך שלוש שנים מיום השחרור.
כמו כן הוא פסק תשלום פיצויים לשתי בנותיה של המנוחה, היורשות החוקיות, על סך של 25 אלף שקלים לכל אחת. מלבד הפיצויים, נקנסה עורכת הדין בתשלום של 25 אלף שקלים נוספים.
על משתף הפעולה בזיוף הצוואה, הידיד שסייע לעורכת הדין בזיוף חתימות העדים, הושת עונש של כשישה חודשי מאסר בפועל וקנס של כ-100 אלף שקלים. גזר דין זה נחשב מופחת מהראוי, הדגיש השופט, מתוך התחשבות במצבו הרפואי של בנו ומכורח העובדה ששיתף פעולה עם רשויות החקירה עד לגילוי מלא של המעשה.
ת"פ 61095-09-17
עודכן ב: 19/12/2019