לפני כשנה הודה והורשע צעיר בן 24 בשתי עבירות: הדחת קטין לשימוש בסמים מסוכנים ושיבוש הליכי משפט. הצעיר הודה מיוזמתו בביצוע העבירות בדיון הראשון שהתקיים בעניינו, בכך שבמשך מספר חודשים אשר בהם התגורר עם נער בן 16, בעודו בן 20, הוא נתן לנער מריחואנה ואף עישן איתו את הסמים מספר פעמים. לאחר שנתפסו אצלו הסמים, הוא התקשר אל הנער והורה לו כיצד לענות לחוקרי המשטרה.
לאחרונה (יום ה') נקבע עונשו בבית המשפט המחוזי בירושלים, אשר דן גם בשאלת ביטול הרשעתו בעבירות פליליות על פי בקשתו. הוא נשלח לשירות המבחן כדי שזה יערוך תסקיר בעניינו וימליץ לבית המשפט הן לגבי העונש והן לגבי סוגיית ההרשעה.
החוק מחייב עונש מאסר בגין הרשעה בהדחת קטין לשימוש בסמים, אך ניתן לשנות את העונש כאשר מתקיימות נסיבות מקלות
על פי תסקיר שירות המבחן, התברר כי אין לו עבר פלילי וקצינת המבחן התרשמה כי הוא מתחרט על מה שעשה. קצינת המבחן הבחינה כי הוא שומר על יציבות תעסוקתית ואינו משתמש בסמים, ולכן המליצה על עונש חינוכי ושיקומי בדמות שירות לתועלת הציבור ושילובו במסגרת טיפולית. כמו כן הומלץ לבטל את הרשעתו.
השופטת החליטה לקבל את המלצת שירות המבחן במלואה, אף על פי שפקודת הסמים קובעת כי הרשעה בהדחת קטין לסמים מחייבת עונש מאסר בפועל, וזאת בשל סוג הסם ונסיבות העבירה הקלות. היא החליטה גם לבטל את הרשעתו, והטילה עליו עונש הכולל 250 שעות שירות לתועלת הציבור, עמידה בצו מבחן למשך שנה, וכן התחייבות כספית להימנע בעתיד מהעבירות שביצע.
הצעיר הנחה את הנער להגיד לשוטרים כי אינו משתמש בסמים והמליץ לו שלא להפליל אף אחד
מהמועד שבו הורשע הצעיר ועד שניתן גזר דינו הוגשו בעניינו ארבעה תסקירים מטעם שירות המבחן, אשר בחנו לאורך התקופה האם הפסיק לצרוך סמים, מהי מידת שיתוף הפעולה שלו עם הליכים טיפוליים ושיקומיים, ומהם הסיכונים שיבצע שוב עבירות דומות.
בסיכומו של דבר המליצה קצינת המבחן להטיל עליו עונש חינוכי עם אופק שיקומי אשר יכלול גם רכיבים מרתיעים שיציבו לו גבולות. בהתאם לכך המלצתה כללה צו מבחן לתקופה של שנה שבמסגרתה ישולב הצעיר בהליך טיפולי תחת פיקוח שירות המבחן, שירות לתועלת הציבור שיבצע במתנ"ס מקומי וכן התחייבות להימנע מביצוע עבירות. נוסף על כך המליצה לבטל את הרשעתו, וזאת בשל גילו הצעיר, העובדה שאינו משתמש בסמים ושילובו בהליך שיקומי.
המדינה ביקשה להטיל על הצעיר עונש מאסר בפועל ולא לבטל את הרשעתו
בטענותיה לעניין העונש, הזכירה המדינה כי הדחת קטינים לשימוש בסמים מהווה עבירת סמים חמורה, בייחוד כאשר מדובר בעבירה שהתבצעה יותר מפעם אחת. העונש צריך להיות ברף התחתון של מתחם הענישה, גרסה המדינה, וזאת בשל עברו הנקי של הצעיר, העובדה שהודה במעשים ותסקירי שירות המבחן. עם זאת, העונש לטעמה צריך לכלול מאסר בפועל של תשעה חודשים לצד מאסר על תנאי.
מלבד זאת טענה המדינה כי אין הצדקה במקרה זה לבטל את הרשעתו של הצעיר. בניגוד לטענות אלה, טען בא כוחו של הנאשם כי היה צעיר מאוד כאשר ביצע את העבירות, ומכל מקום הוא הכיר באחריותו למעשים וניכר על פי תסקירי שירות המבחן כי הפיק לקחים ושינה את דרכיו. הוא ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן, לבטל את ההרשעה ולהסתפק בענישה קלה.
מהן הנסיבות המקלות שהובילו לביטול ההרשעה?
התרשמותה של השופטת הייתה כי חומרת המעשים לא הייתה משמעותית. זאת מכיוון שמדובר על סמים שנחשבים קלים, ולא ידוע כמה פעמים בוצעה העבירה. גם בנוגע לעבירות שיבוש הליכי המשפט, קבעה השופטת כי מדובר במניע תמים ובנסיבות נקודתיות לא חמורות.
בחינת מדיניות הענישה הביאה את השופטת למסקנה כי העונש צריך לנוע בין שירות לתועלת הציבור לבין מאסר בפועל לתקופה קצרה של מספר חודשים. במקרה זה התחשבה השופטת בכך שהצעיר לא הורשע בעבר, וביצע את העבירות בגיל 20. כמו כן שקלה לחיוב את המלצות שירות המבחן, וזקפה לטובתו של הנאשם את העובדה שהודה בהזדמנות הראשונה והביעה חרטה וצער על מה שעשה.
יש לך שאלה?
בסופו של דבר החליטה שניתן לבטל את הרשעתו, בייחוד לנוכח גילו הצעיר וההליך השיקומי שהוא נרתם אליו, ולהטיל עליו ענישה חינוכית הכוללת ביצוע שירות לתועלת הציבור בהיקף של 250 שעות, עמידה בצו מבחן לתקופה של 12 חודשים וכן התחייבות כספית בסכום של עשרת אלפים שקלים להימנע מביצוע עבירות.
ת"פ 26141-12-17
עודכן ב: 19/12/2019
