במשך שנה ומספר חודשים הועסקה אישה ברשת חנויות בבני ברק, עד שסיימה את עבודתה בזמן שהייתה בהריון. נסיבות סיום עבודתה ברשת החנויות היו שנויות במחלוקת. היא הגישה תביעה כנגד מעסיקתה לשעבר בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו, בטענה שפוטרה בניגוד לדין. המעסיקה טענה מנגד כי העובדת התפטרה מרצונה.


בחינת הדברים הביאה את השופטת למסקנה כי הסיבה להפסקת עבודתה של התובעת לא הייתה קשורה להריונה, אלא נבעה מהתנהלותה ומהעובדה שהחליטה להינשא בתקופה עמוסה, והמעסיקה לא ראתה בעין יפה את היעדרותה מהעבודה בזמן זה.


למרות זאת, השופטת דחתה את טענתה של המעסיקה כי העובדת התפטרה, וקבעה כי טענה זו אינה מסתדרת עם הנסיבות. היא פוטרה משום שנישאה בתקופה שבה עבודתה נדרשה באופן מיוחד, אך לא הייתה יכולה לדחות את מועד הנישואין בשל הריונה, אשר אותו הסתירה מהמעסיקה. משום שהייתה בהריון בזמן הפיטורין ולא התקבל היתר לפיטורין כדין, היא זכאית לפיצויים.


בסופו של דבר חויבה המעסיקה בפיצויים בגין פיטורים בניגוד לחוק, פיצויים עבור נזק לא ממוני ובפיצויים נוספים עבור אי הודעה לעובד, דמי הבראה ופנסיה, בסכום כולל של כ-115 אלף שקלים. היא אף נדרשה לשלם את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי דינה של העובדת, בסכום כולל של 15 אלף שקלים.


מדוע העובדת בקושי הגיעה לעבודה בחודש שבו התחתנה?


בסוף חודש מארס 2016, הודיעה העובדת למנהליה כי היא עומדת להינשא בחודש הבא. החתונה נערכה כמה ימים לפני חג הפסח, כאשר באותו מועד היא הייתה כבר בהריון. בחודש זה עבדה ימים ספורים בלבד, ובחודש שלאחר מכן החסירה שבועיים.


על פי הגרסה שמסרה בבית הדין, בחודש מאי זומנה לשיחה לפני פיטורין, ולאחר שיחה זו ביקשה להודיע שהיא בהריון באמצעות חשבת השכר. לאחר כמה ימים קרא לה אחד מבעלי החברה ואמר לה שמבחינתו היא התפטרה ולכן דרש ממנה להפסיק לדבר עם ספקים ולקוחות. היא המשיכה להגיע במשך מספר שבועות, עד שקיבלה מכתב שבו נאמר כי התפטרותה התקבלה, והיא נדרשה לא להגיע עוד.


המעסיקה הציגה גרסה אחרת לנסיבות סיום העבודה. לטענתה, העובדת לא הגיעה לעבודה דווקא בזמן העמוס ביותר שבו עבודתה הייתה הכרחית, ומלבד ימים ספורים לא התייצבה עוד במשמרותיה. לאחר חודשיים הגיעה לעבודה אף שלא עבדה בפועל, ואז קרא לה הבעלים והבהיר לה שהתפטרה וכבר אינה נדרשת להגיע למקום העבודה יותר.


האם המעסיקה ידעה על ההריון?


פערים התגלו בגרסאותיה של העובדת בכל הנוגע להודעתה על ההריון באופן רשמי למעסיקתה. התרשמותה של השופטת הייתה כי למעט חברתה הקרובה ממחלקת משאבי האנוש אשר ידעה על ההריון אולם התבקשה לשמור על כך בסוד, נציגי המעסיקה לא ידעו על הריונה.


למרות מסקנה זו, השופטת דחתה את טענת המעסיקה כי העובדת היא זו שהתפטרה. להכרעתה, מדובר בגרסה לא סבירה ונטולת הגיון. היא הצביעה על כך שאין תיעוד על הודעת ההתפטרות ולא נערך לעובדת גמר חשבון - יתרה מכך, היא קיבלה שי נדיב מהמעסיקה לרגל חתונתה. לקביעתה של השופטת, המעסיקה היא זו שפיטרה את העובדת.


התמונה שהצטיירה מכלל העדויות והתצהירים היא כי העובדת קבעה את תאריך נישואיה בזמן העמוס ביותר במקום העבודה, ואילו המעסיקה לא אהבה התנהלות זו. מאחר שכל המעורבים הם חרדים, מועד הנישואין לא יכול היה להידחות בשל ההריון, אך עם זאת עובדת ההריון הוסתרה מהמעסיקה.


פיטורי אישה בהריון ללא קבלת היתר הם פיטורין בניגוד לחוק, ללא קשר לשאלה האם המעסיקה ידעה על ההריון


כלומר, העובדת אכן פוטרה אולם בשל היעדרותה הממושכת ולא בשל ההריון. עם זאת, מכיוון שלא ניתן היתר לפיטורין, מדובר בפיטורין שבוצעו בניגוד לחוק עבודת נשים. השופטת הוסיפה כי אין רלוונטיות לשאלה האם המעסיקה ידעה על ההריון או לא - בכל מקרה מדובר בפיטורין שלא כדין.


לאור קביעה זו, תביעתה של העובדת לקבלת פיצויים עקב פיטורין שלא כדין התקבלה. עם זאת, בקביעת הפיצויים התחשבה השופטת בכך שהמעסיקה לא הייתה מודעת להריונה. כמו כן, השופטת התרשמה כי היחס שקיבלה העובדת בסוף תקופת העסקתה לא היה לגיטימי וכלל דרישה משאר העובדים שלא לדבר איתה, ולכן פסקה פיצויים גם עבור נזק בלתי ממוני.

 

יש לך שאלה?

פורום זכויות עובדים | התאגדות עובדים


בסופו של דבר נקבעו כלל הפיצויים על סכום של כ-115 אלף שקלים. כמו כן נדרשה המעסיקה לשלם את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי הדין של העובדת, בסכום נוסף של 15 אלף שקלים.

 

 

סע"ש 14885-08-16