נזק לאחר נשיכת כלב: בעלים של כלבת פיטבול יפצה אישה שנגרמו לה צלקות

בית משפט השלום בתל אביב נדרש להכריע לאחרונה בשאלת השתלשלות האירועים שהובילה לנשיכתה של אישה שיצאה לטייל עם הכלבה שלה. בית המשפט סקר את עדויות הצדדים ובחן האם האישה התגרתה בכלבת הפיטבול לפני הנשיכה, באופן שמעניק הגנה לבעל הכלב ופוטר אותו מאחריות לאירוע בהתאם לפקודת הנזיקין.

לפי העובדות המפורטות בפסק הדין, בעת האירוע האישה הייתה הבעלים של כלבה מסוג לברדור ואילו השכן היה הבעלים של כלבה מסוג פיטבול.

האישה טענה שננשכה ברגלה על ידי כלבה מסוג פיטבול

לפי גרסת האישה, במהלך טיול שערכה בשעות הערב עם כלבת הלברדור שלה, הבחינה לפתע בכלבת השכן, התקרבה אליה וביקשה רשות מהשכן ללטפה. לדבריה, בעת שהכלבה שלה הלכה מאחוריה, זינקה לעברה הכלבה של השכן ונשכה אותה ברגלה. בעקבות זאת נזקקה לקבל טיפול רפואי שכלל זריקת טטנוס, תפירת הפצע, החלפת תחבושות וטיפול אנטיביוטי.

השכן התנער מאחריות לאירוע וטען כי האישה התגרתה בכלבה

מנגד, השכן טען כי האישה ניסתה לסחוט ממנו כספים במרמה. לגרסתו, היא אפשרה לכלבה שלה לצעוד ללא מחסום על פיה וללא רצועה, תוך שידעה כי הכלבה מסוכנת ותוקפנית. הוא הוסיף כי הנפגעת התקרבה לכלבה שלו והתגרתה בה למרות אזהרותיו. לדבריו, הכלבה של השכנה היא שניסתה לתקוף את הכלבה שלו ובכך גרמה לאישה ליפול ולהיחתך ברגל.

כמו כן נטען כי לא היה מגע בין כלבת הפיטבול לבין האישה ופגיעתה נגרמה אך ורק בשל מאמציה לרסן את הכלבה שלה במהלך האירוע. לטענת השכן הכלבה שלו הייתה חברותית ונעימה ובעת האירוע היא הייתה קשורה ברצועה ופיה היה חסום בהתאם לחוק.

השופטת ציינה כי החוק מחייב לקשור כלב באמצעות רצועה כאשר הוא יוצא מתחומי הבית של בעליו. הובהר כי בהתאם לחוק בעליו של כלב מסוג פיטבול, המוגדר ככלב מגזע מסוכן, מחויב לחסום את פיו באמצעות מחסום.

ברישום הרפואי צוין כי האישה ננשכה על ידי כלב

לאחר שבחנה את הראיות והעדויות שהוצגו בפניה השופטת החליטה לקבל את גרסתה של הנפגעת. צוין כי האישה צירפה לתביעתה רישום רפואי אותנטי שנערך מיד לאחר האירוע, שבו נרשם כי ננשכה ברגל על ידי כלב.

מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט קבע באופן חד משמעי כי מקור הפגיעה ברגלה של התובעת הוא בנשיכה. השופטת קבעה כי עדותו של הרופא שמונה על ידי בית המשפט הייתה עקבית ואמינה ולכן החליטה לאמצה במלואה.

השופטת ציינה כי בשיחה מוקלטת שנערכה בין הנפגעת לבין השכן לאחר האירוע, הוא לא הכחיש כי כלבתו הייתה ללא מחסום ולא טען כי הנזק שנגרם לשכנה הוא באשמתה. לפיכך נפסק כי השכן נושא באחריות לאירוע הנשיכה, כיוון שפעל בניגוד לחוק בעת שהתיר לכלבה שלו ללכת ללא מחסום על פיה במהלך התקרית.

ליטוף הכלבה אינו נחשב להתגרות כמשמעה בחוק

השופטת החליטה לבחון האם בנסיבות המקרה חלה ההגנה שבפקודת הנזיקין, הפוטרת את השכן מאחריות לנשיכה עם קיומה של התגרות. הובהר כי השכנה ביקשה ללטף את הכלבה והתנהגות זו אינה נחשבת להתגרות.

לפי קביעת השופטת, התגרות של ניזוק לפי החוק מוגדרת כהצקה אובייקטיבית של הנפגע כלפי כלב, שניתן לזהות אותה ולהבחין בה באופן חד משמעי. לכן הוחלט כי השכן לא פטור מאחריות לאירוע כיוון שלא הוכחה התגרות מצד האישה.

הנפגעת נטלה סיכון בלתי סביר כשהתקרבה לכלבה

השופטת הבהירה כי האישה יצרה סיכון בלתי סביר בכך שהתקרבה לכלבה של השכן למרות ידיעתה כי מדובר בכלבה מסוכנת ועל אף העובדה שלא היה לה מחסום לפה.

כמו כן צוין כי הכלבה של הנפגעת לא הייתה קשורה באמצעות רצועה בזמן האירוע וקשירתה הייתה יכולה למנוע את תגרת הכלבים שהסתיימה בנשיכה. לפיכך, הוחלט לייחס לנפגעת אשם תורם בשיעור של 25%.

המומחה הרפואי שמונה על ידי בית המשפט בתחום הכירורגיה הפלסטית קבע כי לאישה נותרה נכות קבועה בשיעור של 5% בשל צלקות שנגרמו עקב הנשיכה.

יש לך שאלה?

פורום תאונות כלליות - בבית, ברחוב, שטח ציבורי, מתקני ספורט, פיצויים ועוד

השופטת פסקה לטובת הנפגעת פיצוי כולל בסך של 32 אלף שקלים עבור כאב וסבל והוצאות רפואיות. מסכום זה נוכו 25% בגין אשם תורם והפיצוי הסופי שנקבע הוא על סך של 24 אלף שקלים בתוספת 4,800 שקלים עבור שכר טרחת עורך דין והוצאות.

ת"א 14526-03-16