ימי מחלה שקריים ודיווחי שעות כוזבים: העובדת תפצה את המעסיק

לאחרונה התקבלה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב תביעה שהגיש מעסיק כנגד עובדת לשעבר. עוד קודם לכן העובדת תבעה את המנכ"ל בשל שימוע פגום, לטענתה, שערך לה טרם הפיטורין. בתביעתה אותרו ליקויים רבים ועל כן היא נדחתה. לעומת זאת, תביעת המעסיק כנגדה נמצאה כשרה והיא התקבלה.

במשך כמעט עשור הועסקה העובדת כמזכירה בחברה, אך בשל התנהלות לא מקצועית פוטרה מתפקידה והובאה עובדת חדשה במקומה.

העובדת בתביעתה גרסה כי השימוע שנערך לה התבצע שלא על פי החוק, אך מבדיקת בית הדין לא נמצא בו כל פסול. יחסיה עם מנכ"ל החברה היו רעועים עוד קודם לכן, מסרה החברה, ולאור התנהלותה הלא מקצועית היא זומנה לשימוע לפני פיטורין עם פרוטוקול כדין.

חוסר מהימנות בתביעת העובדת - המעסיק פעל כשורה

החברה פיטרה את העובדת כיוון שסירבה לבצע משימות שהוטלו עליה, לטענתה בשל חוסר בזמן הדרוש לטפל בהן. כמו כן התברר מעדותה כי קבעה לעצמה אילו מטלות תבצע ואילו לא, דבר שלא היה מקובל על החברה.

מהימנותה של העובדת הוטלה בספק כאשר מסרה גרסאות סותרות. בתחילה היא הודתה כי ביקשה לעבוד בחצי משרה והחברה סירבה לאשר לה זאת. לאחר מכן אמרה כי מנהל החברה כן אישר את צמצום היקף עבודתה ל-50%, דבר שהתברר כשגוי.

השופטת קבעה כי לא נמצא פגם בהתנהלות מנכ"ל החברה כשבחר לפטר את העובדת, והתהליך בוצע על פי חוק. אין למעסיק כל חובה לצמצם את היקף המשרה לבקשתם של עובדיו, הבהירה השופטת, והוא רשאי לפטר כל עובד אם מצא לנכון לעשות זאת עקב התנהלות לא מקצועית.

היות שתהליך הפיטורין בוצע על פי חוק לאחר זימון לשימוע ופרוטוקול, המשיכה השופטת וקבעה, אין לעובדת עילה לתביעת המעסיק בשל התנהלות לא הוגנת. זאת ועוד, לאחר השימוע העובדת ביקשה ימי מחלה ואף הציגה אישורים מאת רופאים לשם כך, אך התברר למעסיקה כי היא השיגה את האישורים ברמייה.

המעסיק בתביעה נגדית: העובדת ביקשה ימי מחלה אך הייתה בריאה לחלוטין

לטענת המעסיק, לאחר השימוע מסרה העובדת למנכ"ל החברה אישורי מחלה לתקופות ארוכות. ואולם, במקביל תיעדה בדף הפייסבוק שלה מה עשתה באמת בימי המחלה שניתנו לה: בילויים, טיולים ופעילויות שונות.

מוזר במיוחד היה אישור המחלה שקיבלה על כך שחלתה לטענתה בוורטיגו, התקף סחרחורת חוזר ונשנה בשל אובדן זמן ומרחב בחלל, בעוד שתועדה קופצת באנג'י. אין עוררין על כך שאדם הסובל מוורטיגו באמת ובתמים לא יבצע פעילות אקסטרים של קפיצה מגובה, הגורמת סחרחורת אף לאדם רגיל.

כשעומתה מול מידע זה, טענה העובדת כי היא אכן סובלת מוורטיגו אך לא תמיד יש לה התקפים וכשמצב המחלה רגוע היא יכולה ליהנות מפעילויות שונות. לטענה זו השיבו מטעם החברה כי אם מצב המחלה היה רגוע לא היה כל צורך באישור מחלה כיוון שהייתה יכולה להגיע לעבוד כרגיל.

בעקבות צו של בית הדין לבדיקת אישורי המחלה שהביאה העובדת מרופאים שונים, עלה כי היא תמרנה בין מספר רופאים כדי לקבל אישורים כפולים. כמו כן, חלק מהאישורים הונפקו באופן רטרואקטיבי, לאחר שהחופשות כבר הסתיימו.

בכתב התביעה עורכי הדין מטעם המעסיק העלו את דאגתם באשר לקלות שבה עובדים מצליחים להנפיק אישורי מחלה ללא שום סיבה, דבר שמהווה גזל כספי החברה באופן חד משמעי. כידוע, ימי מחלה משולמים על ידי המעסיקים, לעיתים קרובות ללא בדיקה מעמיקה ומתוך אמון בעובדים.

עוד עולה מתוך בדיקת בית הדין, כי העובדת הייתה זכאית ל"שעת הורות" למשך ארבעה חודשים לאחר הלידה, אך המשיכה לדווח עליה לאורך חמש שנים. "שעת הורות" היא היעדרות מותרת מהעבודה שנעשית בתשלום לתקופה מוגבלת לאחר תקופת הלידה. המשך דיווח על "שעת הורות" מעבר לארבעת החודשים המותרים הוא עבירה על החוק.

העובדת סירבה לחפוף את מחליפתה בתפקיד ועוררה מהומה

החברה הדגישה כי מעבר לנזק הכספי שבתשלום ימי מחלה שקריים, הייתה העובדת צריכה לחפוף את מחליפתה בתפקיד עם חזרתה מהחופשה. התנהגותה פגעה בתפקוד החברה השוטף גם לאחר שחזרה מימי מחלתה לכאורה, כיוון שסירבה לחלוטין לחפוף את העובדת החדשה.

זאת ועוד, מעדותו של מנכ"ל החברה התברר כי העובדת התנהגה באופן לא מקצועי ולא מכבד ביום עזיבתה. על פי עדותו, היא הגיעה והחלה לצעוק על מחליפתה בתפקיד ולעורר מהומה. בנוסף הלכה למשטרה והתלוננה כי המנכ"ל תקף אותה, אך התיק במשטרה נסגר מחוסר אשמה וראיות.

השופטת קיבלה את תביעת המעסיק כנגד העובדת, וביטלה את תביעתה

תביעתה של העובדת כנגד המעסיק נדחתה בעקבות קביעת בית הדין כי הליך השימוע והפיטורין שלאחריו היו כחוק.

לעומת זאת, התגלתה בעיית מהימנות עמוקה שהציגה העובדת בלקיחת ימי מחלה שקריים, בדיווח "שעת הורות" לתקופה ארוכה הרבה מעל למותר ובהתנהגות לא מקצועית ולא מכבדת.

יש לך שאלה?

פורום ייעוץ למעסיקים בעבודה

לאור כל אלה, קיבלה השופטת את תביעת המעסיק כנגד העובדת. כתוצאה מכך, היא תשלם למעסיק את כספי החברה שהושקעו בה לא כדין תוך ניצולה את אמון המנכ"ל והמערכת. סכום התשלום שנקבע הוא כ-8,000 שקלים. נוסף על כך, נקבע תשלום של עוד כ-20,000 שקלים עבור שכר טרחה לעורכי הדין שייצגו את המעסיק.

סע"ש 3710-03-17