בגזר דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בירושלים, נבחן מהו העונש הראוי לנהג שהורשע בהתאם להודאתו במספר עבירות כתוצאה מהתאונה שבה היה מעורב. הנהג הורשע בביצוע עבירת המתה בקלות דעת, הפקרה אחרי פגיעה, נהיגה בשכרות, אי ציות לרמזור אדום בצומת ונהיגה במהירות מעל המותר.
בהתאם לעובדות שצוינו בכתב האישום, בשנת 2018 הגיע הנהג ברכב לבית של חברו בירושלים. במהלך הביקור הוא שתה אלכוהול. לקראת חצות, עלה לרכבו כשהוא תחת השפעת אלכוהול והחל בנסיעה לכיוון ביתו.
תוך כדי הנסיעה, הנהג נקלע לעימות עם מספר רוכבי אופנוע שרדפו אחריו והמשיך בנסיעה מהירה לתוך הצומת. אף שהיה ביכולתו להבחין בהולך הרגל הוא עבר בצומת כאשר האור ברמזור היה אדום, פגע בו בעוצמה והעיף אותו באוויר. הנפגע נחת על המדרכה ונחבל באורח אנוש בראשו.
הנהג האט את רכבו ליד הנפגע אך לא עצר והמשיך בנסיעה עד שנתפס מאוחר יותר באותו הלילה כשהוא חונה בחניון. כתוצאה מהתאונה נגרם מותו של הולך הרגל.
המדינה ציינה כי בביצוע העבירות הנהג פגע בערכים של קדושת החיים והערבות ההדדית שבין אדם לחברו, המתבטאת בהושטת עזרה לנפגע כדי לנסות ולהציל אותו. כמו כן נטען כי עקב התנהגותו הפושעת של הנהג נהרג אדם שכל עתידו לפניו.
בעבירות פגיעה והפקרה ראוי לנקוט ענישה מרתיעה
לפי דברי המדינה, בפסיקה נקבע כי בעבירות של פגיעה והפקרה ראוי לנקוט ענישה הולמת ומרתיעה ועל בית המשפט להתגייס ולסייע במיגור התופעה. לפיכך, המדינה ביקשה לנקוט יד קשה כלפי הנהג הפוגע כדי להביע את הסלידה והרתיעה מהעבירות שביצע.
נוסף על כך, המדינה הוסיפה כי הנאשם יכול היה למנוע את מותו של המנוח אם היה שומר על חוקי התנועה והיה נמנע מנסיעה מהירה באור אדום ותחת השפעת אלכוהול. על כן המדינה טענה כי מתחם העונש ההולם במקרה זה צריך להיקבע בטווח שבין תשע ל-12 שנות מאסר בפועל עם תוספת של ענישה נלווית שכוללת תשלום פיצויים למשפחת הנפגע.
מנגד, ההגנה טענה שהנהג נלחץ במהלך מרדף שהתנהל אחריו על ידי רוכב אופנוע אשר ממנו הוא ניסה להימלט תוך חציית הצומת באור אדום. כמו כן נטען כי הוא לא ביצע עבירת הפקרה חמורה מאחר שראה אנשים אשר באו לסייע לנפגע אחרי התאונה ולכן ההפקרה לא גרמה למותו של הנפגע. ההגנה ביקשה לראות בכל העבירות אירוע אחד ולקבוע מתחם ענישה משותף שנע בין שנתיים לשש שנות מאסר בסך הכול.
הנהג הודה בעבירות ונטל אחריות מלאה על מעשיו
הסניגור הוסיף וטען כי הנאשם הודה בעבירות שביצע ונטל אחריות מלאה על מעשיו. כמו כן צוין כי הוא בעל מוטיבציה גבוהה לשיקום ונמצא במצב נפשי קשה מאז התאונה.
בתסקיר שירות המבחן שנערך לנאשם צוין כי הוא אזרח ספרד השוהה בישראל כתשע שנים ועובד כעיתונאי. כמו כן, שירות המבחן התרשם כי הנאשם מסוגל ליצור קשרים חברתיים וביכולתו לגייס את סביבתו לסייע לו בשיקום. הובהר כי הנהג קיבל אחריות מלאה לביצוע העבירות ותיאר רגשות אשמה קשים לאחר פגיעתו בהולך הרגל שנהרג. עם זאת, שירות המבחן המליץ על ענישה ממשית ועל שילובו של הנאשם בתוכנית טיפול במסגרת שירות בתי הסוהר.
העבירות הקשות מחייבות ענישה חמורה
השופטת ציינה בגזר הדין כי בהתאם לעיקרון ההלימה במשפט הפלילי יש לגזור על הנהג עונש הולם ביחס לאשמתו בנוגע לתוצאה המצערת ולחומרת העבירות שביצע. לפיכך נפסק שמדובר בעבירות קשות המחייבות ענישה חמורה ומרתיעה בהתאם.
לנוכח התנהלות הנהג בזמן התאונה ואחריה, השופטת קבעה כי בעבירת ההריגה מתחם העונש ההולם הוא בין שש ל-10 שנות מאסר ובעבירת ההפקרה המתחם הוא בין שנת מאסר אחת לארבע שנות מאסר.
השופטת הבהירה כי בקביעת העונש הראוי היא נתנה משקל לכך שהנהג הוא אדם נורמטיבי ללא עבר פלילי וכן להודאתו בעבירות ובכך שהוא חש צער על מותו של המנוח. כמו כן צוין כי הנאשם נטל אחריות על מעשיו, הביע חרטה ואף ביקש לפצות את בני משפחתו של הולך הרגל.
יש לך שאלה?
לפיכך, השופטת החליטה לגזור על הנאשם שבע שנות מאסר בפועל, שנת מאסר על תנאי, פסילת רישיון נהיגה למשך 15 שנים ופיצוי בסך של 150 אלף שקלים למשפחת המנוח.
ת"פ 13887-10-18
עודכן ב: 19/12/2019