גרסאות סותרות לאירוע תאונתי: האם נהג הרכב פגע בהולכת הרגל?

בית משפט השלום ברחובות דחה לאחרונה תביעתה של אישה נגד נהג רכב והמבטחת שלו, להכרה באירוע שבמהלכו נפלה במהלך חציית כביש כתאונת דרכים. האישה טענה כי בעת שחצתה את מעבר החצייה פגע ברגלה השמאלית רכב אשר גרם לה ליפול ולהיחבל בברכה.

השופטת דחתה את התביעה וקבעה שהנפגעת לא הצליחה להוכיח שנזקיה נגרמו כתוצאה מפגיעת רכב במסגרת תאונת דרכים, מכיוון שגרסתה לאירוע לקתה בחוסר עקביות וכללה השערות רבות והסקת מסקנות.

לפי העובדות בפסק הדין, בעת שהאישה חצתה כביש באשקלון בשעות הלילה, היא נפלה. הנפגעת פונתה ממקום האירוע באמצעות אמבולנס לבית החולים שם אובחן כי היא סובלת משברים בברכה השמאלית ובכתפה הימנית.

לפיכך, האישה אושפזה בבית החולים ועברה ניתוח לקיבוע השבר בברך. מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט ובדק את הנפגעת קבע שבעקבות התאונה נותרו לה נכויות בשיעורים הבאים: 15% בברך, 5% בשל שבר בכתף ו-10% עקב צלקת בברך.

האישה טענה שהרכב פגע בה וגרם לנפילתה

לפי גרסת הנפגעת, במהלך הליכתה במעבר חצייה, פגע בה רכבו של הנהג ברגל שמאל, היא נפלה ונגרמו לה חבלות קשות. לדבריה, בעת שהייתה מוטלת על הכביש, ראתה את רכבו של הנהג עוצר מצידה השמאלי. הנהג יצא לכיוונה ושוחח עם האנשים במקום, עד שהגיע למקום אמבולנס אשר פינה אותה לבית החולים.

הנהג הכחיש מעורבות בתאונה

מנגד, נהג הרכב הכחיש כל מעורבות בתאונת דרכים, טען כי לא פגע באישה באמצעות רכבו והוסיף כי הגרסה שמסרה הנפגעת שונה לחלוטין ממה שאירע בפועל. לדבריו, במהלך נסיעתו הוא ראה את מעבר החציה פנוי ולכן המשיך בנסיעה, כשלפתע הבחין באדם נופל ליד שפת המדרכה. על כן, הוא עצר את רכבו, יצא ממנו וראה את הנפגעת מוטלת בצידו הימני של הכביש הסמוך למדרכה.

לפי גרסת הנהג, לא ייתכן שפגע באישה, מאחר שהרכב שבו נהג הוא קטן ממדים ולא מתקבל על הדעת תרחיש שבמהלכו היה פוגע באדם מבלי שהיה מרגיש את הפגיעה ושומע אותה.

גרסת הנפגעת לגבי האירוע לא הוכחה

הנהג זוכה בבית המשפט לתעבורה לאחר שנוהל נגדו הליך פלילי עקב עדותה של האישה שטענה כי הוא פגע בה עם רכבו. בין שלל הקביעות העובדתיות בפסק הדין נקבע כי לא נמצאה כל ראיה ברורה למגע בין הרכב לבין הולכת הרגל במידת ודאות של מעבר לכל ספק סביר, הנדרשת בהליך הפלילי.

עם זאת, מאחר שבתביעה אזרחית רמת ההוכחה הנדרשת נמוכה יותר מאשר בהליך הפלילי, השופטת ציינה כי די בכך שגרסה של אחד הצדדים תימצא משכנעת יותר מהאחרת ולו במעט כדי שתוכל לקבלה. לפיכך, השופטת עברה לבחינת העדויות והראיות שהוצגו בפניה כדי להכריע איזו גרסה אמינה יותר.

השופטת ציינה כי בעדות הנפגעת בהליך שהתנהל בבית המשפט לתעבורה לא עלתה כל טענה בנוגע לפגיעת רכב ברגלה. הובהר כי בחקירתה של האישה היא השיבה כי ראתה רכב מצד שמאל שלה ובמרחק של כשלושה מטרים ממנה אחרי הנפילה.

השופטת הבהירה כי בחקירה נגדית שנערכה לנפגעת השתנתה גרסתה לגבי האירוע ביחס לגרסה שמסרה בתצהיר. בעוד בתצהיר מסרה בביטחון כי נפגעה מרכב, בחקירה הנגדית היא אמרה שלא ראתה את פגיעת הרכב בעיניה. על כן, נקבע שהנפגעת לא ידעה באופן ודאי ומוחלט כי רכבו של הנהג התנגש בה והביא לנפילתה. לפיכך נפסק כי האישה הסיקה שנפגעה על ידי הנהג, מאחר שמכוניתו הייתה כלי הרכב היחיד בזירה במהלך הנפילה.

הנפגעת מסרה גרסאות שונות לגבי האירוע

השופטת מתחה ביקורת על התנהלות הנפגעת וציינה כי בהליך הפלילי היא לא טענה כי נהג הרכב פגע בה. אלא שבתביעה האזרחית היא מסרה גרסה שונה לחלוטין לאירוע ובמסגרתה עמדה על כך שהרכב פגע בה וגרם לפציעתה.

השופטת החליטה כי טענות הנהג שלפיהן לא היה כל מגע בין הרכב שבו נהג לבין הנפגעת היו ברורות, עקביות, משכנעות והחלטיות. נקבע כי גרסת הנהג נתמכה במיקום הנפילה של האישה, שהיה בסמוך למדרכה שממנה התחילה לחצות ובכך שהנפגעת לא ראתה את המכונית בזמן התאונה או לפניה.

יש לך שאלה?

פורום תאונות כלליות - בבית, ברחוב, שטח ציבורי, מתקני ספורט, פיצויים ועוד

לעומת זאת נקבע כי לא די בהשערותיה ובסברותיה של הנפגעת כדי לשכנע באמיתות גרסתה בהיעדרן של נסיבות מיוחדות המצדיקות ביסוס הכרעה על עדותה. לפיכך, תביעתה של האישה נגד הנהג והמבטחת נדחתה והיא חויבה לשאת בהוצאות הנהג והמבטחת ובשכר טרחת עורכי דינם בסך כולל של 44,100 שקלים.

ת"א 14715-01-16