בגידת האישה הובילה לחלוקת רכוש לא שוויונית לאחר הגירושין

לפני כחודש התקבל ערעור בבית הדין הרבני הגדול בירושלים בעניין חלוקת רכוש של זוג לאחר שהתגרשו. האישה הגישה את הערעור בעקבות פסק דין של בית הדין האזורי ברחובות שקבע כי הרכוש המשותף יחולק באופן לא שוויוני לטובת הגבר, זאת כיוון שבגדה בו במשך מספר שנים.

שלושת דייני בית הדין הרבני קיבלו את הערעור באופן חלקי, וקבעו כי הרכוש שנצבר מיום הנישואין של השניים עד המועד שבו האישה ביססה קשר עם גבר זר - יתחלק שווה בשווה. החל ממועד זה ואילך, בהתאם לסעיף בחוק יחסי הממון המאפשר זאת, האישה תקבל כחמישית מהרכוש המשותף.

הוויכוח שעמד בין בני הזוג לשעבר התמקד במועד הקרע. על פי בית הדין הרבני, מועד הקרע הוא התאריך שבו נפסק המאמץ המשותף לקיום הקשר, דבר המעיד על הפסקת הרצון לשיתוף כלכלי בין בני הזוג. קביעת מועד הקרע היא התשתית לביצוע חלוקת הרכוש לאחר הגירושין.

בית הדין האזורי החליט להקדים את מועד הקרע לתקופה שבה האישה בגדה בבעלה

האישה טענה כי נפגעה כלכלית באופן חמור בעקבות פסיקת בית הדין להקדים את מועד הקרע לתאריך שבו החלה לבגוד בבעלה. בנוסף, צבירת מירב הרכוש התרחשה במהלך חיי הנישואין ולא לפניהם, לטענת האישה, כך שהקדמת מועד הקרע נישלה אותה מכסף רב שנצבר כשעוד הייתה אשתו של הגבר ועזרה לו בניהול השוטף של הבית.

בתגובה לכך טען הגבר כי במקרה של בגידה ניתן להקדים את מועד הקרע לתקופה שבה החלה. זאת מתוך ההנחה כי תביעת הגירושין מוגשת מיד עם גילוי המעשה האסור, ואילו היה מתגלה לפני - גם דרישתו לגירושין הייתה מוקדמת יותר.

במקרה זה, הגבר לא ידע שאשתו בוגדת בו במשך כעשור. תקופה ארוכה שבה הקשר ביניהם התנהל כרגיל למראית עין. לדעתו, התנהגותה זו היא הפרה של הסכם הנישואין ושל השותפות החברתית והכלכלית שהוא ייצר לבני הזוג לאורך השנים.

האישה הזהירה: הגרוש אינו תמים, הפסיקה תייצר תקדים לפגיעה בנשים נוספות

לטענת הגרושה, היה לה תפקיד פעיל בצבירת הרכוש; בזכות טיפולה במשק הבית ובילדים הצליח בעלה לשעבר להתפתח כלכלית ולצבור עבורם הון. לכן, היא מדגישה, לא מדובר בחלוקת רכוש שהיה של הבעל טרם הנישואין אלא ברכוש שצברו יחד תוך עבודה הדדית, כל צד בתפקידו.

בנוסף, האישה הסבירה כי רצון הבעל להתגרש נטוע בעובדה כי הוא עצמו ניהל רומן, כך שלבגידתה אין קשר ישיר לפעולת הגירושין.
לבסוף טענה כי פסק דין כפי שנקבע בעניינם מהווה תקדים לפגיעה בנשים נוספות בעתיד. אם מקרה של בגידה יכול להקדים את מועד הקרע הזוגי, יוכל כל בעל להתגרש מאשתו גם אם הוא זה שבגד בה, ולקבל את מרבית הרכוש שנצבר במשך רוב תקופת הנישואין.

בגידה מעידה על שיתופיות מוחלשת בין בני הזוג ובעקבותיה - יחולק הרכוש באופן לא שווה

הדיינים הזכירו בערעור את חוק יחסי הממון בין בני זוג. לפי החוק, חלוקת הרכוש לאחר הגירושין צריכה להיעשות באופן שוויוני והוגן. ואולם, פסיקה של בית המשפט העליון הגדירה מצב של "שיתופיות מוחלשת" בקשר הזוגי. כאשר מצב זה מתקיים ניתן לחלק רכוש משותף באופן לא שווה.

שיתופיות מוחלשת היא הגדרה למצב שבו בני הזוג מתנהלים במסגרת נישואין אחת אך לא שוררים ביניהם יחסי אמון ושותפות, בשל סיבות שונות.

במקרי פסיקה רבים, בגידה היא אחת הסיבות להיווצרות שיתופיות מוחלשת בקשר, לרוב בעקבות הצורך של בן הזוג הבוגד לשקר ולהסתיר את מעשיו. לפיכך נקבע כי רק המשאבים שנצברו עד מועד התחלת הרומן יחולקו בין הגרושים שווה בשווה. הרכוש שנצבר בתקופת הנישואין לאחר מכן, כשהתקיימה שיתופיות מוחלשת ביניהם, חולק באופן לא שוויוני לטובת הצד הנבגד.

מבחינת ההלכה, הסבירו הדיינים, אין כל הבדל בין רומן חד פעמי לבין בגידה מתמשכת, שניהם מחייבים גירושין. עם זאת, לשם חלוקת הרכוש וקביעת מועד הקרע שהוא דורש, רומן חד פעמי לא מבטא בהכרח שיתופיות מוחלשת בקשר הזוגי, בעיקר אם היה גלוי לשני הצדדים.

שיתופיות מוחלשת תוך הכרה בנסיבות: האישה תקבל בדיעבד חלק מהרכוש

הדיינים השתכנעו כי עובדת בגידתה הממושכת של האישה אכן הובילה לשיתופיות מוחלשת בקשר עם בעלה לשעבר. לאורך כל תקופת הנישואין שלאחר הבגידה נצבר ממון רב ואין להניח כי הגרוש היה מסכים לשתפו עם האישה לו היה יודע כי בוגדת בו.

נוסף על כך, הדיינים קיבלו את טענת האישה כי במשך כל שנות נישואין, לפני הבגידה ואחריה, היא תרמה באופן מלא לצבירת הרכוש המשותף על ידי טיפולה במשק הבית ובילדים. כמו כן עבדה והרוויחה כסף למחייתה באופן עצמאי.

יש לך שאלה?

פורום בית דין רבני

לפיכך, קבעו הדיינים לבסוף, לנוכח הפגיעה הכלכלית הקשה באישה יחושבו מחדש המשאבים של בני הזוג ויחולקו שווה בשווה עד למועד הבגידה והחלת השיתופיות המוחלשת. ממועד זה ואילך יחושבו עודפי הנכסים שהצטברו לטובת הגבר במאזן של 80% לו ו-20% לגרושתו.

תיק 992261/3