לפני עשר שנים אירעה תאונת עבודה במפעל עצים, כאשר אחד העובדים שהחל את עבודתו זמן לא רב לפני כן ניסה לטפל במכונה שנתקעה, ותוך כדי ניסיונותיו כף ידו הימנית נקלעה אל בין גלגלי השיניים. כתוצאה מכך הובהל אל בית החולים, שם היה מאושפז כעשרה ימים. בהמשך נאלץ לעבור שלושה ניתוחים ונדרש לעבור טיפולי פיזיותרפיה לשיקום ידו שנשברה.


העובד תבע את החברה שהעסיקה אותו לפיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו באותה תאונה. לטענתו, הוא עבד על המכונה המסוכנת מבלי לקבל הדרכה על הפעלתה או על נוהלי הבטיחות. המעסיקה הכחישה את אחריותה לפציעתו וטענה כי העובד קיבל הדרכה מפורטת, והוא זה שלא נזהר או פעל ברשלנות ולכן אחראי לנזקיו.


התביעה נדונה לאחרונה בבית משפט השלום בירושלים, והשופטת העדיפה את גרסתו של העובד בנוגע לנסיבות התאונה, לרבות הצהרתו כי לא הודרך ולא הוסברו לו הסיכונים, וכן הוא אף לא קיבל אמצעי הגנה. מאחר שהיה עובד חדש וללא ניסיון, השופטת אף החליטה שלא להטיל עליו אשם תורם. היא הורתה למעסיקה לפצות אותו בסכום של 197,896 שקלים, ונוסף על כך לשלם את הוצאות המשפט בסכום של 46 אלף שקלים.


מדוע העובד ניסה לחלץ את קורת העץ שתקעה את גלגל השיניים, והאם יש להטיל עליו אחריות בשל עובדה זו?


כאמור, הפציעה אירעה בעקבות ניסיונו של העובד לתקן את המכונה אשר עליה עבד. הוא ניסה לחלץ קורת עץ שגרמה לגלגלי השיניים להפסיק לעבוד, אך במהלך ניסיונו נלכדה כף ידו בין גלגלי השיניים. העובד עצמו טען כי לא הסבירו לו כיצד להתנהל כאשר המכונה נתקעת, אך הוא קיבל את הרושם כי עליו לנסות ולפתור את התקלה בעצמו לפני שקוראים לטכנאי.


מנגד טענה המעסיקה כי הוא החליט לפעול על דעת עצמו בחוסר זהירות ובניגוד לכללי הזהירות המפורטים שקיבל. היא ביקשה להטיל עליו אשם תורם בשיעור מלא לגרימת התאונה, והבהירה כי המפעל מעביר הדרכות בטיחות מפורטות לכל עובד חדש, הכוללות איסור על טיפול בתקלות באופן עצמאי.


האם המעסיקה אחראית לתאונה או העובד אחראי לפציעתו מאחר שלא הקפיד על כללי הבטיחות?


השופטת התרשמה מגרסתו ההגיונית והאחידה של העובד בכל הנוגע לנסיבות התאונה. הוא פירט בעדותו כי המכונות במפעל היו פתוחות מטעמי חיסכון בזמן, וכי כשאחת המכונות התקלקלה ביקשו ממנו לנקות את השבבים. רק אם המכונה לא המשיכה לעבוד גם לאחר ניקוי השבבים, הייתה המעסיקה קוראת לטכנאי. הוא הבהיר שמדובר היה בתקלות יומיומיות שהתרחשו מספר פעמים ביום.


כמו כן, העובד שב והצהיר כי לא הסבירו לו מהם הסיכונים בעבודה עם המכונה ולא העבירו לו כל הדרכה בנוגע להפעלתה. הוא טען כי לא קיבל כלי עבודה מתאימים ואף לא היה מפקח במפעל.


מצדו השני של המתרס, המעסיקה בחרה להטיל את מלוא האחריות על העובד והכחישה באופן כללי את אחריותה, כך על פי התרשמותה של השופטת. היא זימנה לעדות את אחד מעובדיה, אך בעדותו התגלו סתירות, כאשר פעם אחת טען כי עבד על המכונה לבדו ובפעם אחרת כי עבדו על המכונה מספר עובדים. הוא אף טען כי אותה מכונה עדיין נמצאת בשימוש, אך בפעם אחרת הצהיר כי היום כבר משתמשים במכונה חדשה.


האם העובד עבר הדרכה בתחילת עבודתו במפעל?


העד מטעמה של המעסיקה טען כי קצין בטיחות במפעל היה אחראי על הדרכות לעובדים, וכי העובדים אף הוחתמו על מסמך הדרכה. ואולם, אותו קצין בטיחות לא הגיע לתת עדות, ומסמך ההדרכה מעולם לא הוצג בפני בית המשפט.


מסיבות אלו החליטה השופטת לדחות את טענת המעסיקה כי העובד קיבל הדרכות והסברים. כמו כן החליטה לקבל את גרסתו של העובד. מאחר שלא קיבל הסברים על סיכוני העבודה, המשיכה השופטת, המעסיקה נהגה ברשלנות ולכן אחראית לפצות אותו על הפגיעה.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונת עבודה


מאחר שהעובד הועסק רק חודש וחצי במפעל, קבעה השופטת שאין להטיל עליו כל אשמה או אחריות באשר לתאונה. נכותו הרפואית של העובד הועמדה על שיעור של 39.2, והוא יקבל פיצויים עבור כאב וסבל, הפסדי שכר, הוצאות רפואיות ועזרת הזולת. החברה תשלם סכום של 197,896 שקלים וכן תישא בהוצאות המשפט בסכום של 46 אלף שקלים.

 

ת"א 40326-08-13