לפני כארבע שנים הגיעה ילדה בת שבע מלווה באביה לבדיקה רפואית בבית החולים לילדים דנה, שנמצא בתוך בית החולים איכילוב בתל אביב. רופא הילדים שנדרש לבחון את אוזניה התקשה לבצע את הבדיקה מאחר שהילדה התנגדה לכך. בסיום הבדיקה סטר האב על פניו של הרופא באופן חזק, אשר הותיר בו חבלות.


האב, אשר טען במסגרת כתב האישום שהוגש כנגדו כי הרופא הוא זה שתקף את בתו, הורשע בסופו של ההליך בתקיפת הרופא, וזאת לאחר שבית המשפט דחה את גרסתו וקיבל את עדותו של הרופא.


האם יש להטיל מאסר בפועל על נאשם שנמצא לא מתאים לרצות את עונשו בעבודות שירות?


כעת נדרש בית משפט השלום בתל אביב יפו להחליט מה העונש הראוי למעשה שביצע האב, בהתחשב בנסיבות שבהן ביצע את העבירה, ובכך שהממונה על עבודות השירות קבע כי הוא אינו מתאים לרצות את העונש במסגרת של עבודות שירות.


בסופו של דבר ובהתחשב בחומרת העבירה שבוצעה עקב החלטתו קרת הרוח של האב להעניש את הרופא אשר נתן לבתו טיפול לא הולם לפי דעתו, ומנגד בהתחשב בעובדה שלא מדובר בגרימת חבלה חמורה ובכך שעונש מאסר בפועל יפגע באב ובילדיו, הוחלט לבסוף כי ירצה מאסר בפועל למשך חודשיים, וישלם קנס בסכום של 600 שקלים וכן פיצוי לרופא בסכום של 1,200 שקלים.


מה התרחש במהלך הבדיקה הרפואית אשר גרם לאב להכות את הרופא?


על פי עדותו של הרופא אשר התקבלה כגרסה מהימנה של התרחשות האירועים, הילדה סירבה לתת לו לבצע את הבדיקה, והאב סירב לעזור לו. על כן קרא לשני רופאים נוספים שיחזיקו בה כדי שיוכל לבדוק את אוזניה.


בתום הבדיקה הילדה ניסתה להכות את הרופא, והוא בתגובה החזיק בידה. אביה שאל אותה אם הרופא הכאיב לה ואמר לו כי היה תוקף אותו אילו היה חמום מוח. אחרי שנרגעו ודיברו על תוצאות הבדיקה, האב סטר לו לפתע סטירה מצלצלת וגרם לו לחבלות בפניו.


מדוע הוחלט שהאב אינו כשיר לבצע עבודות שירות?


לאחר הכרעת הדין שבה נקבע כי האב אשם בביצוע העבירה, ולאור עמדת הפרקליטות כי המעשה שביצע מצדיק הטלת עונש מאסר, התבקש הממונה על עבודות שירות לערוך חוות דעת באשר להתאמתו לבצע עבודות שירות.


במסגרת הבדיקות התברר כי האב משתמש בקנאביס, דבר שיכול לפסול את כשירותו לבצע עבודות שירות. ניתנו לו מספר הזדמנויות במשך תקופה של חצי שנה למסור בדיקות שתן, אולם התברר כי הוא ממשיך לצרוך סמים, ולכן לבסוף נקבע כי אינו מתאים לבצע את עונשו במסגרת עבודות שירות.

 

נסיבות התקיפה חמורות במיוחד לאור התגברות תופעת תקיפות רופאים וצוותים רפואיים


הפרקליטות ביקשה להטיל על האב עונש מאסר בפועל של שישה חודשים, לרבות קנס ופיצויים. זאת לאור חומרת המעשה, אף שמדובר בחבלות שאינן חמורות, העובדה שהורשע בעבר וכן העובדה שלא לקח אחריות על מעשיו.


מצדו השני של המתרס, בא כוחו של האב הדגיש את רף האלימות הנמוך, פירט את נסיבות חייו המורכבות אשר מצדיקות את שילובו בהליך טיפולי ואת מצבו המשפחתי המורכב, וביקש מבית המשפט להתחשב בכך.


כיצד נקבע העונש ההולם בהתחשב בכל הנסיבות?


בקביעת מתחם הענישה, קיבל הרופא לחלוטין את הטענה שיש להחמיר בגישה העונשית משום שמדובר בתקיפת רופא, והצביע על נסיבות נוספות המצדיקות החמרה בעונש, כגון החלטתו של האב להעניש את הרופא רק משום שלפי דעתו לא נתן לבתו את הטיפול המתאים. על כן החליט השופט כי מתחם הענישה הראוי במקרה הספציפי הזה נע בין תקופה מאסר בפועל של חודש לבין מאסר בפועל למשך שמונה חודשים.


לצורך קביעת העונש המתאים בתוך מתחם הענישה, הביא השופט בחשבון את הרשעתו הפלילית הקודמת של האב, את העובדה שהעונש יפגע בו ובבני משפחתו, את כפירתו בכתב האישום ואי לקיחת האחריות על מעשיו, את נסיבות חייו המורכבות וכן את ארבע השנים שחלפו מאז שהעבירה בוצעה.

 

יש לך שאלה?

פורום כתב אישום במשפט הפלילי


בסופו של דבר החליט השופט כי יש לקבוע את העונש בתחתית מתחם הענישה, ולכן העונשים שהוטלו לבסוף על האב כוללים מאסר בפועל למשך חודשיים, מאסר על תנאי לתקופה של ארבעה חודשים, קנס כספי בסכום של 600 שקלים, וכן תשלום פיצויים לרופא שתקף בסכום של 1,200 שקלים.

 

ת"פ 17551-03-16