לאחרונה קבע בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע את עונשו של נהג, אשר הורשע בהתאם להודאתו בך שנהג ברכבו בעודו נתון תחת השפעת משקאות אלכוהוליים, בזמן שביטוח הרכב שלו לא היה בתוקף.


מדובר בעבירה אשר בדרך כלל הענישה בגינה נעה בין שלושה חודשי פסילת הרישיון ועד פסילה לתקופה של שנה במקרים קיצוניים, אולם במקרה זה, הנהג נתפס מבצע את העבירה בפעם השנייה, כאשר עונש מאסר על תנאי של עשרה חודשים נקבע בפעם הראשונה שבה הורשע, לפני כשלוש שנים.


למרות רקע של שימוש באלכוהול וסמים, הנהג שינה את אורח חייו והשתלב בהצלחה בתהליך שיקומי


כך, בעוד הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להפעיל את המאסר המותנה שהוטל עליו מאחר שמדובר בעבירה חוזרת ולאור שיקולי הרתעה, מנגד ביקשה ההגנה לאפשר לו להמשיך באפיק שיקומי ולהטיל עליו עונשים שאינם כוללים מאסר בפועל, וזאת גם בהתאם להמלצת שירות המבחן.


בחינת הנסיבות הביאה את השופט למסקנה כי הנאשם במקרה זה אכן מתמיד עם ההליך השיקומי, עובד בעבודה מסודרת ושינה את אורח חייו ב-180 מעלות. השופט התחשב בכך שלקח אחריות מלאה על העבירה, ובעובדה ששהה במעצר במשך 15 ימים ולאחר מכן שוחרר בתנאים מגבילים, והחליט שלא להפעיל את עונש המאסר.


בסופו של דבר עונשו של הנהג כלל את פסילת הרישיון לתקופה של שנה וחצי, פסילה על תנאי למשך שלוש שנים אשר אם תופעל היא תחול לתקופה של שמונה חודשים, חידוש תקופת המאסר על תנאי למשך עשרה חודשים בשנה נוספת, פיקוח של שירות המבחן באמצעות צו מבחן לתקופה של שנה, וכן חתימה על התחייבות כספית בסכום של עשרת אלפים שקלים כי יימנע מלנהוג שוב בהשפעת אלכוהול.


מאז ששוחרר ממעצר לפני שנה וחצי, הנהג אינו מורשה לנהוג ברכבו


הפרקליטות טענה כי במקרה זה מדובר בנאשם אשר מועד לבצע שוב ושוב את אותה עבירה חמורה, ולכן יש להעדיף ענישה הרתעתית הכוללת את הפעלת המאסר המותנה על פני עונש שיקומי. ואולם, שירות המבחן התרשם באופן חיובי מאוד מהליך השיקום שאליו הוא נרתם.


אמנם קצין המבחן התרשם כי הנהג הגיע מרקע של שימוש מוגבר באלכוהול ובסמים אחרים, אולם מאחר שראה בו פוטנציאל של ממש לשיקום, החל לשלב אותו באישור בית המשפט בתהליך השיקומי, אשר כלל התמדה בעבודה מסודרת, חיי זוגיות יציבים ותקינים ופגישות עקביות עם קצין המבחן.


במשך תקופה ממושכת הוכיח הנהג כי הפך את חייו והוא כעת מנהל חיים שגרתיים ונורמטיביים. כמו כן, מלבד העבירה הראשונה שבה הורשע בנהיגה בהשפעת אלכוהול לפני מספר שנים והעבירה הנוכחית, הוא לא ביצע עבירות תעבורה נוספות מאז שקיבל את רישיונו. הוא אף לא הפר את התנאים המגבילים שהוטלו עליו מאז שנתפס.


ההליך השיקומי שזכה לאמון מלא של שירות המבחן הוא מקרה חריג


השופט, אשר התרשם אף הוא מהמהלך השיקומי החיובי שעובר הנאשם, הדגיש כי במרבית המקרים, נאשמים אינם מצליחים להתמיד למשך תקופה כה ממושכת עם התהליך השיקומי, ובייחוד כאשר הם ממשיכים לעבוד במקום מסודר ואין להם אפשרות לנהוג ברכבם. על כן הגיע השופט למסקנה כי במקרה זה, ישנו סיכוי של ממש כי הנאשם יתמיד עם אורח חייו המשוקם גם בעתיד הרחוק ולכל המשך חייו.


עוד הדגיש כי אם יאריך את תקופת המאסר על תנאי, לא מדובר בחריגה ממתחם הענישה בגין העבירה שבה הורשע הנהג. אמנם גזירת העונש צריכה להלום את חומרת העבירה והנסיבות שבהן בוצעה, המשיך השופט, אך במקרה שיש פוטנציאל של ממש לשיקום, ניתן להתחשב בנאשם מבחינת הענישה, וזאת למרות עונש המאסר המותנה שאמור להיות מופעל כעת.


מהם העונשים שעליהם המליץ שירות המבחן?


השופט החליט אמנם לקבל את ההמלצות המרכזיות של שירות המבחן, אשר ביקש להאריך את תקופת המאסר המותנה במקום להפעילו ולהמשיך לפקח על שיקומו של הנאשם באמצעות צו מבחן.


עם זאת, שירות המבחן אף המליץ להטיל עליו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 100 שעות, אולם השופט לא קיבל המלצה זו מאחר שסבר כי עונש זה יקשה עליו להתמיד בעבודתו.

 

יש לך שאלה?

פורום נהיגה בשכרות


על כן בסופו של דבר נגזרו על הנאשם עונשים אלה: פסילת הרישיון ל-18 חודשים, פסילה על תנאי של שמונה חודשים, הארכת תקופת המאסר המותנה בשנה נוספת, צו מבחן לתקופה של שנה וכן התחייבות כספית להימנע מעבירת נהיגה בהשפעת אלכוהול במשך שנתיים.


פל"א 11713-12-17